האם אלוהותו של ישוע הינה לפי כתבי-הקודש?




שאלה: האם אלוהותו של ישוע הינה לפי כתבי-הקודש?

תשובה:
בנוסף להצהרות מסוימות של ישוע על עצמו, גם תלמידיו הכירו באלוהותו. הם טענו שהייתה לישוע את הזכות לסלוח לחטאים – משהו שרק אלוהים יכול היה לעשות, כיוון שאלוהים הוא זה שנפגע ע"י החטא (מעשי השליחים 5:31; אל הקולוסים 3:13; תהילים 130:4; ירמיהו 31:34). ביחס ישיר לטענתו האחרונה, ישוע גם מתואר כמי שגם ישפוט את החיים ואת המתים (השנייה אל טימותיאוס 4:1). תומא צעק אל ישוע, "אדוני ואלוהי!" (בשורת יוחנן 20:28). שאול השליח קורא אל ישוע "האלוהים מושיענו" (טיטוס 2:10), ומצביע על כך כי לפני בואו של ישוע הוא היה "קיים בדמות אלוהים" (אל הפיליפים 8-5: 2). המחבר של איגרת אל העבריים אומר בקשר לישוע "כיסאך אלוהים, עולם ועד" (אל העבריים 1:8). יוחנן מצהיר, "בראשית היה הדבר (ישוע), והדבר היה עם האלוהים" (בשורת יוחנן 1:1). ישנן דוגמאות רבות בכתובים אשר מלמדות על אלוהותו של ישוע (התגלות 1:17; 2:8; 22:13; הראשונה אל הקורינתיים 10:4; הראשונה לפטרוס 8-6: 2; תהילים 18:2; 95:1; הראשונה לפטרוס 5:4; אל העבריים 13:20), אולם אפילו מספיקה רק הוכחה כתובה אחת אשר מראה כי ישוע נחשב לאלוהים על ידי אלה שהלכו אחריו.

לישוע גם ניתנו כינויים אשר הינם ייחודיים ליהוה (שמו הרשמי של אלוהים) בתנ"ך. הכותרת בתנ"ך "למושיע" (תהילים 130:7; הושע 13:14) נימצאת גם בשימוש ע"י ישוע בברית החדשה (טיטוס 2:13; התגלות 5:9). ישוע מכונה גם "עמנואל." בספר זכריה 12:10 אלוהים אומר, "...והביטו אלי את אשר דקרו ..." ובברית החדשה משויכת נבואה זו לצליבתו של ישוע (בשורת יוחנן 19:37; התגלות 1:7). אם זהו אלוהים שנדקר והביטו עליו, וישוע היה האחד שנדקר והביטו עליו, אזי ישוע הוא אלוהים. שאול השליח מתרגם את ישעיהו 23-22: 45 כמתאים לישוע באיגרת אל הפיליפים 11-10: 2. יתירה מכך, שמו של ישוע מוזכר בנשימה אחת עם שמו של אלוהים "חסד ושלום לכם מאת האלוהים אבינו ומאת אדונינו ישוע המשיח" (אל הגלטיים 1:3; אל האפסיים 1:2). דבר זה היה נחשב לחילול השם אם ישוע לא היה אלוהים. שמו של ישוע מופיע ביחד עם שמו של אלוהים בהוראות שנתן ישוע בקשר לטבילה "הטבילו אותם לשם (יחיד) האב והבן ורוח הקודש" (בשורת מתי 28:19; ראה גם השנייה אל הקורינתיים 13:14 ). בספר התגלות, יוחנן אומר כי כל הבריאה תהלל את ישוע (את השה) – לפיכך ישוע אינו חלק מן הבריאה (התגלות 5:13).

פעולות אשר הושלמו רק ע"י אלוהים נזקפות לזכותו של ישוע. לא רק שישוע קם מן המתים (בשורת יוחנן 5:21 44-38: 11), הוא סולח לחטאים (מעשי השליחים 5:31; 13:38), הוא ברא ותומך בעולם (בשורת יוחנן 1:2; אל הקולוסים 17-16: 1)! נקודה זו אפילו מחוזקת יותר כאשר אדם מתייחס למה שאלוהים אומר כי היה לבד בזמן הבריאה (ישעיהו 44:24). יותר מזאת, לישוע יש תכונות אשר רק יכולות להיות שייכות לאלוהים: נצחיות (בשורת יוחנן 8:58), נוכחות בכל מקום (בשורת מתי 18:20, 28:20), יודע כל דבר (בשורת מתי 16:21), כל יכול (בשורת יוחנן 44-38: 11).

זהו דבר אחד לטעון שאתה אלוהים או לשטות במישהו על מנת שיאמין שזו האמת, אולם זהו דבר אחר לגמרי להוכיח שזה אכן באמת כך. ישוע סיפק הוכחה להצהרתו על אלוהותו ואפילו קם לתחייה מן המתים. כמה מהניסים שישוע עשה כללו את הפיכת המים ליין (בשורת יוחנן 2:7), הליכה על פני המים (בשורת מתי 14:25 ), הכפלת אובייקטים פיזיים (בשורת יוחנן 6:11), ריפוי עיוורים (בשורת יוחנן 9:7), ריפוי נכים (בשורת מרקוס 2:3), וריפוי חולים (בשורת מתי 9:35; בשורת מרקוס 42-40: 1), ואפילו הקמת אנשים מן המתים (בשורת יוחנן 44-43: 11; בשורת לוקס 15-11: 7; בשורת מרקוס 5:35). יתרה מזאת, ישוע עצמו קם מן המתים. אין בדתות אחרות לימוד של דבר שישווה לתחייה– אין גם טענה אחרת מחוץ לכתובים אשר אושרה ואומתה. עפ"י דר. גרי המברס, ישנן לפחות שנים-עשר עובדות היסטוריות אשר אפילו חוקרים אשר אינם מצהירים על עצמם כמאמינים יודו כי:

ישוע מת על הצלב

ישוע נקבר

מותו גרם לתלמידיו להתפזר ולאבד תקווה

קברו של ישוע נתגלה (או שנטען שנתגלה) ריק כמה ימים מאוחר יותר

התלמידים האמינו שישוע נתגלה אליהם לאחר שקם לתחייה

לאחר מכן חל שינוי בתלמידים ומכאלה שהטילו ספק באמונתם הם הפכו למאמינים מחוזקים

המסר של התחייה היה מרכז הדרשות בקהילה הקדומה

המסר של התחייה נמסר גם בירושלים

כתוצאה ממסר זה, נולדה הקהילה והתפתחה

יום התחייה, יום ראשון נחשב גם הוא ליום קדוש שבו מאמינים שרובם אינם יהודים מתכנסים להלל את ישוע

יעקוב, מי שנחשב לסקפטי, קיבל את ישוע בחייו בעקבות אמונתו כי ראה את ישוע שקם לתחייה

שאול, אויב המשיח, קיבל את ישוע בחייו לאחר שהתנסה במה שהוא האמין כהופעתו של ישוע שקם לתחייה

גם אם יהיה מישהו שיתנגד לרשימה זו, יש צורך רק בכמה פרטים על מנת להוכיח את התחייה ואת תחילת סיפור הבשורה: מותו של ישוע, קבורתו, תקומתו והופעתו בשנית (הראשונה אל הקורינתיים

5-1: 15). בעוד שיכול להיות שקיימות תיאוריות אחרות אשר מסבירות אחד או שניים מהעובדות למעלה, רק התחייה יכולה להשלים את כל העובדות הללו. מבקרים, מודים בכך שהתלמידים אכן הצהירו שהם ראו את ישוע שקם לתחייה. אין שקר או הזיה אשר יכולים לשנות אנשים כפי שהיה בכוחה של התחייה. ראשית, מה היה הרווח הטמון בכך? המשיחיות לא הייתה פופולארית ובטוח שלא הרוויחו כסף ממנה. שנית, שקרנים אינם יכולים להיות קדושים מעונים טובים. אין הסבר חזק יותר לתקומה מהעובדה שתלמידי ישוע היו מוכנים אפילו למות מוות נורא עבור אמונתם. כן, אנשים רבים מתו עבור משהו שחשבו שהוא אמיתי, אבל אף לא מת עבור מה שידע שהוא האמת.

לסיכום: ישוע הצהיר שהוא אדוני, הוא היה אלוהי (ולא רק אלוהי – אלא אלוהים), תלמידיו (ישוע בעצמו היה נחרד מעבודת אלילים) האמינו בו והתייחסו אליו כאילו שהיה אלוהים. ישוע הצהיר על אלוהותו ע"י ניסים ובכללם הנס ששינה את העולם – התחייה. לא קיימת עוד הנחה אשר יכולה להסביר את העובדות הללו.



חזור לעמוד הבית בעברית



האם אלוהותו של ישוע הינה לפי כתבי-הקודש?