אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית – האם יש דבר כזה?




שאלה: אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית – האם יש דבר כזה?

תשובה:
על מנת שיהיה אפשר להבין אם יש דבר כזה כמו אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית, הבה נפתח בהגדרת המושג אמת כפי שמוגדר במילון "קבלת מוסכמות לעובדה או למציאות; הצהרה אשר מוכחת או מקובלת כאמת; מציאות או ממשות." יש אנשים כיום אשר יאמרו כי אין מציאות אמיתית, רק תפיסות ודעות. מצד שני, אחרים יטענו כי צריך שתהיה מציאות אבסולוטית או אמת. לפיכך, כאשר מתייחסים לשאלה אם יש דבר כזה כמו אמת אבסולוטית, אנו רואים שתי השקפות מנוגדות לחלוטין.

השקפה אחת טוענת שאין דבר אבסולוטי אשר מגדיר מציאות. אלה אשר אוחזים בהשקפה זו מאמינים שכל דבר הוא יחסי, ואין מציאות ממשית. עקב זאת, באופן אולטימטיבי אין סמכות להחלטה אם פעולה היא חיובית או שלילית, נכונה או לא נכונה. השקפה זו הינה באופן פשוט "אתיקה מצבית" ברמה הגבוהה ביותר. אין נכון או לא נכון ולפיכך מה שמרגיש נכון באותו הזמן הוא הנכון. כמובן שסוג זה של "אתיקה מצבית" מובילה למנטליות וצורת חיים של "מה שמרגיש טוב", אשר יש לה השפעה הרסנית על החברה והפרט.

ההשקפה האחרת מאמינה בכך שיש באמת מציאות אבסולוטית או סטנדרטים אשר מגדירים מהי האמת ומה אינה. לפיכך, המעשים יכולים להיקבע עפ"י נכון או לא נכון ואין הם מתאימים לסטנדרטים האבסולוטיים. האם אתה יכול לדמיין לעצמך את התוהו ובוהו שהיה אם לא הייתה אבסולוטיות, לא מציאות. קחו לדוגמא את חוק המשיכה. אם זה לא היה אבסולוטי, פעם אחת אולי היית מתחיל לצעוד ומסיים לאחר ק"מ בשמים, ובפעם הבאה לא היית מסוגל להזיז את גופך בכלל. או חשוב על הבלבול ומה שהיה קורה אם למספרים לא היה יותר ערך אבסולוטי. לדוגמא 2+2 לא תמיד היה שווה לארבע. אם לא הייתה אמת אבסולוטית, היה העולם נמצא בתוהו ובוהו. לא היו חוקי מדע, לא היו חוקי פיזיקה, לא הייתה משמעות לשום דבר ולא יהיו סטנדרטים שאפשר למדוד אותם, לא היה נכון ולא נכון. איזה בלגאן היה יכול להיות, אולם תודה לאל שיש אמת אבסולוטית אשר אפשר למצוא ולהבין אותה.

המחשבה שמישהו מצהיר כי אין אמת אבסולוטית אינה הגיונית לחלוטין. אולם היום, אנשים רבים מאמצים תרבות רלטיבית אשר במרכזה דוחה כל סוג של אמת אבסולוטית. שאלה טובה שאפשר לשאול אנשים שאומרים "שאין אמת אבסולוטית" הינה: "האם אתה בטוח בזה לחלוטין?" זה לגמרי לא הגיוני לקבוע הצהרה כזו, כיוון שזוהי הצהרה אבסולוטית אשר בעצמה דוחה את האבסולוטיות. ביסודו זה כמו להגיד כי העובדה שאין אמת אבסולוטית הינה האמת האבסולוטית היחידה.

ישנן מספר בעיות הגיוניות אשר מישהו צריך להתגבר עליהן על מנת להאמין שאין אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית. הבעיה הראשונה הינה של סתירה עצמית. זה משתקף בשאלה שהוצגה למעלה והעובדה שאלה אשר מתעקשים שאין אבסולוטיות בעצם מאמינים בעצמם באבסולוטיות. הם בטוחים באופן אבסולוטי שאין שום דבר אבסולוטי. סוג זה של פילוסופיה הינה תבוסה-עצמית, וסתירה עצמית. ההצהרה שאין אבסולוטיות הינה בעצמה סתירה למה שהם אומרים שהם מאמינים!

הבעיה השנייה בהכחשה של אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית הינה העובדה שלכל בני האדם יש ידע מוגבל. כבני אדם בעלי מחשבה מוגבלת, אנחנו לא יכולים באופן הגיוני להצהיר הצהרות אבסולוטיות שליליות. לדוגמא, אדם אינו יכול באופן הגיוני לאמור "אין אלוהים" (למרות שרבים אכן אומרים את זה), כיוון שעל מנת להגיד זאת הוא צריך להיות בעל ידע אבסולוטי של היקום כולו מבראשית ועד הסוף. כאשר אנשים אומרים שאין אלוהים או שאין אמת אבסולוטית (אשר הינם ביסודם אותו הדבר), הכי הרבה אשר באופן רציונאלי והגיוני הם יכולים להגיד הינו "עם הידע המוגבל שיש לי, אני לא מאמין שיש אלוהים," או "עם הידע המוגבל שיש לי, אני לא מאמין שיש דבר שהוא אמת אבסולוטית."

הבעיה השלישית בהכחשה של אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית הינה העובדה שהיא כשלה מלהיות האמת המובילה ממה שאנחנו מכירים באמת במצפוננו, הניסיונות שלנו ומה אנחנו רואים "בעולם האמיתי." אם אין דבר כזה כמו אמת אבסולוטית, אז אין שום דבר שהוא באופן אולטימטיבי נכון או לא נכון על שום דבר. מה שאולי "נכון בשבילך" אינו אומר שזה "נכון בשבילי", בעוד באופן חיצוני סוג זה של יחסיות נראה קורץ מאוד, אם ניקח זאת באותו האופן למסקנה ההגיונית זה יוכיח את עצמו מהר מאוד כאסון. קח בחשבון לרגע אם באמת לא הייתה אמת אבסולוטית וכי כל דבר היה יחסי (בלי סטנדרטים מכל סוג שהוא). מה שיקרה הוא שכולם יקבעו את החוקים שעל פיהם יחיו ויעשו את מה שהם חושבים לנכון. זה גורם לבעיות כאשר תחושה של אדם אחד למה שנכון תתנגש עם תחושתו של האחר. לדוגמא, מה אם זה היה "נכון עבורי" להתעלם מרמזורי תנועה, גם כשהאור הוא אדום? בדרך זו אני מסכן את חיי ואת חיי האחרים. או, אולי אני חושב שזה נכון לגנוב ממך ואתה חושב שאין זה נכון. באותה הדרך אדם יכול להחליט שלרצוח אנשים זה בסדר ולפיכך מנסה להרוג כל אחד בקרבתו.

אם לא היו סטנדרטים אבסולוטיים, לא אמת אבסולוטית ודברים היו יחסיים, אז הרג המוני, יהיה נכון כמו לא להרוג אף אחד. גניבה הינה נכונה כמו אי גניבה. אכזריות שווה לחוסר אכזריות. איזה תוצאות הרות אסון יכולה הכחשת האמת האבסולוטית להוביל. כיוון שאם אין דבר כזה כמו אמת אבסולוטית, אף אחד אינו יכול באמת להגיד "אתה צריך לעשות כך," או "אסור לך לעשות את זה." אם אין אמת אבסולוטית אז אפילו הממשלה בעצמה אינה יכולה או אינה צריכה לכפות חוקים על החברה. האם אתם יכולים לראות את הבעייתיות שיש כאן? תוהו ובוהו מוחלט כאשר כל אדם עושה כל הראוי בעיניו. אם אין אמת אבסולוטית, אין סטנדרטים של נכון או לא נכון אשר כולם צריכים להיות אחראיים כלפיהם אז אנחנו לא נוכל אף פעם להיות בטוחים על שום דבר. אנשים יהיו חופשים לעשות ככל העולה על רוחם – רצח, אונס, גניבה, שקר, רמאות וכו'. אף אחד לא יוכל להגיד שהדברים האלה אינם נכונים. לא תהיה ממשלה, לא יהיו חוקים ולא יהיה צדק, כיוון שאף אחד לא יוכל להגיד שלרוב יש את הזכות לאכוף סטנדרטים על המיעוט. עולם ללא אבסולוטיות יהיה הדבר הנורא ביותר שאפשר לדמיין.

בימינו אנו שומעים לעיתים ביטויים כמו "אולי זו האמת, אולם אין זו האמת בשבילי." לאלה אשר טוענים כי אין אמת אבסולוטית, האמת נראית כמו משהו שאיננו יותר מהעדפה אישית או תפיסה, ולפיכך אינו יכול להגיע מעבר לגבולות של האדם. עקב זאת אין תשובה סופית לגבי משמעות החיים ואין אפשרות לתקווה עבור כל סוג של חיים לאחר המוות. סוג זה של רלטיביות יוצר בלבול דתי, כיוון שאין דת שהיא נכונה, אין דרך ליחסים נכונים עם אלוהים. כל הדתות לפיכך יהיו כוזבות כיוון שהן מצהירות, מלמדות או מאמינות בסוג מסוים של חיים אחרי המוות, איזשהו סוג של אמת אבסולוטית. זו הסיבה שאין זה בלתי רגיל היום עבור אנשים להאמין כי ישנן שתי דתות אשר למרות שהן מנוגדות לחלוטין יכולות שתיהן באותה מידה להיות "אמת" וזאת למרות ששתיהן מצהירות על כך שהן הדרך היחידה לשמים או מלמדות שתי "אמיתות" נוגדות. אנשים אשר אינם מאמינים באמת אבסולוטית מתעלמים מהצהרות אלה ומאמצים יותר סובלנות אוניברסאלית אשר מלמדת כי כל הדתות שוות וכולן מובילות לגן העדן. זו גם הסיבה שאנשים מאמצים את ההשקפה העולמית אשר מתנגדת בחוזקה למשיחיים אבנגליים אשר מאמינים לכתבי הקודש כאשר נאמר בהם כי ישוע הוא "הדרך האמת והחיים" וזו ההבהרה האולטימטיבית של האמת שזו הדרך היחידה לגן העדן (יוחנן 14:6).

ועדיין למרות העובדה שהכחשה באבסולוטיות היא גם לא הגיונית ולא רציונאלית, ההשקפה "שהכול יחסי" הפכה לאחר מהסיסמאות של הדור הנוכחי. ברוב העולם המערבי, המונים דחו את האפשרות שדבר כזה כמו אמת אבסולוטית יכול להיות קיים או קיים. זה גרם למה שרבים מתייחסים אליה כחברה פוסט-מודרנית אשר הינה חברה אשר מתייחסת לכל הערכים, אמונות, צורות חיים והצהרות אמת כבעלי אותו תוקף. עקב זאת, אלה אשר אוחזים בסטנדרטים אבסולוטיים או בנכון או לא נכון נחשבים לחסרי סובלנות ומגונים באופן תדיר, מושמים ללעג ומבוקרים.

למעשה סובלנות הפכה ליסוד עיקרי של החברה, האבסולוטיות היחידה, ולפיכך יכול להיות רק רשע אחד, זה של חוסר הסובלנות. במילים אחרות, מה שקורה הינו שכל שיטת דת או אמונה אינדיבידואלית אשר תומכת בדוגמאטיות בכל דבר – במיוחד באמת אבסולוטית- הופכת להיות אשמה בחוסר סובלנות וחברה רלטיבית לא תקבל את אלה אשר מאמינים באבסולוטיות. אלה אשר מכחישים באמת אבסולוטית יאמרו לעיתים קרובות שזה בסדר להאמין במה שאתה רוצה, כל עוד אתה לא מנסה לכפות את אמונתך על אחרים. אולם למעשה השקפה זו בעצמה הינה אמונה על מה שנכון או איננו נכון עבור אלה אשר אוחזים בהשקפה זו ובהחלט מנסים לכפות אותה על אחרים ולפיכך הם צבועים. הם ייסדו סטנדרטים של התנהגות אשר הם מתעקשים שאחרים יתנהגו על פיהם – לפיכך מפירים את הדבר היחיד אשר הם מעמידים פנים כאוחזים בו.

השאלה המתבקשת הינה מדוע אלה אשר מקדמים סובלנות כל כך חסרי סבלנות כלפי אנשים אשר מאמינים באמת אבסולוטית? ומדוע אנשים כל כך מוכנים לאמץ את שיטת האמונה אשר מאיימת להרוס את המרקם החברתי ע"י חוסר הגיון וחוסר רציונאליות? הסיבה הפשוטה הינה שאנשים אינם מעוניינים לתת דין וחשבון על מעשיהם. אם קיימת אמת אבסולוטית אז ישנם סטנדרטים אבסולוטיים של נכון ולא נכון, ואנחנו צריכים לתת דין וחשבון לסטנדרטים אלה. האחריות הזו היא מה שהאנשים רוצים להתנער ממנה בדחייתם את האמת האבסולוטית.

ההכחשה באמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית והיחסיות התרבותית אשר נובעים מכך הינם תוצאות הגיונית בחברה אשר מאמצת את תיאורית האבולוציה כהסבר לחיים. אם האבולוציה אכן הינה אמיתית אזי אין שום משמעות לחיים, אין לנו מטרה, ולא יכולה להיות אבסולוטיות של נכון או לא נכון. האדם אם כך חופשי לחיות את חייו כפי שראוי בעיניו ואין הוא צריך לתת דין וחשבון על מעשיו לאף אחד. ועדיין, לא משנה כמה אנשים חוטאים רוצים להכחיש בקיומו של אלוהים ובאמת האבסולוטית שלו הם עדיין יעמדו יום אחד בפניו למשפט. כתבי הקודש מצהירים "כי נגלה חרון אלוהים מן השמים על כל רשעת בני אדם ועולתם אשר יעצרו את האמת בעולה: יען אשר דעת האלוהים גלויה בקרבם כי האלוהים הודיעם אותה: כי מהותו הנעלמה היא כוחו הנצחי ואלוהותו מעת נברא העולם תיודע במעשיו ותראה לבלתי היות להם להתנצל: יען בדעתם את האלוהים לא כבדוהו כאלוהים וגם לא הודו לו כי אם הלכו אחרי ההבל במועצותיהם ויחשך לבם הנבער: ובאמרם חכמים אנחנו היו לכסילים" (אל הרומיים 18-22: 1).

השאלה הסופית שעלינו לשאול כאשר אנו שוקלים אם אמת אבסולוטית באמת קיימת או לא, האם קיימת איזו הוכחה לקיומה של אמת אבסולוטית? אם מישהו יתייחס לשאלה זו בזהירות, אזי זה יהיה ברור מהר מאוד כי באמת ישנן הוכחות אשר מצביעות על קיומה של אמת אבסולוטית. ההוכחה הראשונה לקיומה של אמת אבסולוטית נמצאת במצפוננו. המצפון שלנו אומר לנו כי העולם צריך להיות "בצורה מסוימת," שישנם דברים "נכונים" וישנם דברים "שאינם נכונים." זה עוזר לנו להבין שיש משהו לא נכון בסבל, רעב, אונס, כאב ורשע. זה הופך אותנו מודעים לאהבה, נדיבות, רחמים ושלום שהינם דברים חיוביים שעלינו לשאוף אליהם. כתבי הקודש מתארים את תפקידו של המצפון האנושי באל הרומיים 14:16: 2 "כי הגויים אשר אין להם תורה בעשותם כדברי התורה מאליהם גם באין תורה הם תורה לנפשם: בהראותם מעשה התורה כתוב על לבם ודעתם מעידה בהם ומחשבותם בקרבם מחיבות זאת את זאת או גם מזכות: ביום אשר ישפוט האלוהים את כל תעלומות בני האדם ביד ישוע המשיח כפי בשורתי."

ההוכחה השנייה לקיומה של אמת אבסולוטית מופיעה במדע. המדע הינו בפשטות, הרדיפה לידע. זה הלימוד של מה שאנחנו יודעים והמרדף לדעת יותר. לפיכך, כל מחקרי המדע צריכים בהכרח להיות מיוסדים על האמונה שישנה מציאות אוביקטיבית אשר קימת בעולם. ללא אבסולוטיות, איזו משמעות תהיה ללימוד המדעי? איך היינו יכולים לדעת שהממצאים אשר נמצאו הינם אמיתיים? עובדה היא שחוק המדע מבוסס על הודאות של אמת אבסולוטית.

ההוכחה השלישית לקיום האמת האבסולוטית / אמת אוניברסאלית נמצאת בקיומה של דת. כל הדתות בעולם מנסות לתת משמעות והגדרה לחיים. הן נוסדו מתוך העובדה שהאדם משתוקק למשהו שהינו יותר מרק קיום פשוט. מאחורי כל דת קיימת האמונה הפונדמנטאלית שכנראה שיש יותר לחיים מהקיום הפיזי בלבד שאנו מכירים כעת. דרך הדת, אנשים מביטים אל הביטחון והתקווה לעתיד, לסליחה על חטאם, השלום בזמן הסערה והתשובות לשאלותינו העמוקות ביותר. הדת הינה ההוכחה כי האדם הינו יותר מחיה מפותחת. זוהי ההוכחה למטרה נעלה יותר, והעובדה שכנראה באמת קיים בורא עם מטרה, והוא הופך להיות הסטנדרט של האמת האבסולוטית, והסמכות שלו מבססת את האמת הזו.

לשמחתנו יש בורא כזה והוא גילה לא רק את עצמו אלא גם את האמת שלו דרך דברו, כתבי הקודש. אם אנחנו רוצים להכיר את האמת האבסולוטית / אמת אוניברסאלית הדרך היחידה לעשות זו הינה דרך יחסים אישיים עם האחד אשר הצהיר על עצמו "כאמת" ישוע המשיח. "ויאמר אליו ישוע אנוכי הנני הדרך והאמת והחיים לא יבוא איש אל האב כן אם על ידי" (יוחנן 14:6). העובדה שאמת אבסולוטית אכן קיימת מצביעה עבורנו על האמת שיש אלוהים ריבוני אשר ברא את השמים והארץ וגילה את עצמו אלינו, על מנת שאנחנו נכיר אותו באופן אישי דרך בנו ישוע המשיח.



חזור לעמוד הבית בעברית



אמת אבסולוטית/ אמת אוניברסאלית – האם יש דבר כזה?