האם הכחדה הינה לפי כתבי הקודש?




שאלה: האם הכחדה הינה לפי כתבי הקודש?

תשובה:
הכחדה היא האמונה שאלה שאינם נושעים לא יתנסו בנצח של סבל בגיהינום, אלא "יוכחדו" לאחר המוות. האמונה בהכחדה הינה כתוצאה של חוסר הבנה של אחת או כמה מהדוקטרינות הבאות: 1) תוצאות החטא, 2) צדק אלוהי 3) אופי הגיהינום.

בהקשר לאופי הגיהינום, הכחדה אינה מפורשת כהלכה בכוונה של אגם האש. ברור שאם האדם היה נזרק אל תוך אגם בוער בלבה, הוא יאוכל במהירות. מכל מקום, אגם האש הנו גם תחום פיזי וגם רוחני. זה לא רק שגוף האדם מושלך אל אגם האש, אלה גוף האדם, נשמתו ורוחו. הטבע הרוחני אינו יכול לכלות ע"י אש פיזית. זה נראה כאילו אלה שלא נושעו קמים לתחייה עם גוף אשר מוכן לנצח בדיוק כפי שיקרה לנושעים (התגלות 20:13; מעשי השליחים 24:15). הגופות מוכשרים לגורלם הנצחי.

נצח הינו עוד אספקט אשר הכחדה נכשל בהבנה מוחלטת. הכחדה אכן נכונה במילה היוונית "איניאון," אשר בדרך כלל מתורגמת לנצח, אולם בהגדרתה אין הכוונה לנצח. זה מתייחס באופן מפורש "לזמן" או "תקופה" אורך זמן מסוים. מכל מקום, ברור מתוך הברית החדשה כי השימוש ב"איניאון" הינו משהו אשר משתמשים בו על מנת להתייחס לתקופת זמן נצחי. בהתגלות 20:10 נאמר כי השטן, החיה ונביאי השקר יושלכו לאגם האש ויתייסרו שם "יומם ולילה לעולמי עולמים." זה ברור ששלושת אלה לא "יוכחדו" ע" כך שיושלכו לאגם האש. מדוע אם כך גורלם של אלה אשר לא נושעו יהיה שונה (התגלות 14-15: 20)? ההוכחה המשכנעת ביותר לגיהינום נצחי נמצאת במתי 25:46, "וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם." בפסוק זה המילה היוונית שבה משתמשים מתייחסת ליעוד של הרשעים ושל הצדיקים. אם הרשעים יעונו רק ל"תקופה" אז גם הצדיקים יתנסו בחיים בגן העדן לתקופה. אם המאמינים יהיו בגן העדן לנצח אז גם אלה שלא נושעו יהיו בגיהינום לנצח.

הכחשה תדירה נוספת להכחדה נצחית בגיהינום הנה שזה יהיה לא צודק מצידו של אלוהים להעניש את אלה שלא נושעו בגיהינום לנצח עבור חטאים מוגבלים. איך זה יכול להיות הוגן מצדו של אלוהים להעניש את אלה שלא נושעו ולהעניש בגיהינום לנצח אדם אשר חי חיי חטא, נאמר שבעים שנה, לכל הנצח? התשובה הינה – החטא שלנו נושא בתוכו תוצאות נצחיות בגלל שהוא באופן אולטימטיבי נגד אלוהים הנצחי. כאשר המלך דוד אשר ביצע את חטא הניאוף והרצח אומר "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי ..." (תהילים 51:4). דוד חטא נגד בת שבע ואוריה, כיצד הוא יכול לטעון שהוא חטא נגד אלוהים בלבד? דוד הבין שכל חטא באופן אולטימטיבי הוא נגד אלוהים. אלוהים הוא נצחי ואינסופי. כתוצאה מכך, כל החטאים ראויים לעונש נצחי. דוגמא לכך תהיה להשוות התקפה על שכנך והתקפה על נשיא ארצות הברית. כן שתיהן נחשבות לפשע, אולם להתקפת נשיא ארצות הברית יש תוצאות חמורות יותר. כמה יותר חמורות התוצאות של החטא נגד אלוהים קדוש ונצחי?

היבט אישי על הכחדה הינו הרעיון שאנחנו לא נוכל להיות שמחים בגן העדן אם היינו יודעים שכמה מאהובינו סובלים בנצח של ייסורים בגיהינום. כאשר נגיע לגן העדן לא יהיה לנו שום דבר להתלונן עליו או להיות עצובים בגללו. בהתגלות 21:4 נאמר לנו, "ומחה אלוהים כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד, וגם אבל וזעקה וכאב לא יהיה עוד, כי הראשונות עברו." אם כמה מאלה שאנחנו אוהבים לא יהיו בגן העדן אנו עדיין נהיה בהסכמה מלאה שהם לא שייכים לשם – שהם נענשו בגלל הסירוב שלהם לקבל את ישוע המשיח כמושיעם (יוחנן 3:16; יוחנן 14:6). קשה להבין זאת, אולם אנחנו לא נהיה עצובים בגלל שהם לא יהיו נוכחים. ההתמקדות שלנו אינה צריכה להיות בהכיצד אנחנו נהנה מגן עדן ללא האהובים שלנו שם, אלה כיצד אנו יכולים להנחות את האהובים עלינו לאמונה במשיח – על מנת שגם הם יוכלו להיות בגן העדן.

הגיהינום הינו כנראה הסיבה העיקרית בגללה אלוהים שלח את ישוע המשיח על מנת לשלם את העונש עבור החטא שלנו. להיות "מוכחד" אחרי המוות אינו גורל שעלינו לחשוש ממנו, אלא מהגיהינום הנצחי. מותו של ישוע היה מוות אינסופי כתשלום על חטאינו האינסופיים – על מנת שאנחנו לא נצטרך לשלם עליהם בגיהינום לנצח (השנייה אל הקורינתיים 5:21). כל אשר עלינו לעשות הוא לשים את מבטחנו באמונה בו על מנת שניוושע, יסלח, ינוקה, והבטחת הבית הנצחי בגן העדן. אלוהים אהב אותנו עד כדי כך שהוא סיפק עבור ישועתנו. אם אנו דוחים את מתנתו לחיים נצחיים, אנו נעמוד בפני התוצאות הנצחיות של החלטתנו.



חזור לעמוד הבית בעברית



האם הכחדה הינה לפי כתבי הקודש?