האם כתבי הקודש מזכירים את המוות של כל שליח? כיצד כל שליח מצא את מותו?




שאלה: האם כתבי הקודש מזכירים את המוות של כל שליח? כיצד כל שליח מצא את מותו?

תשובה:
השליח היחיד שמותו מוזכר בכתבי הקודש הינו יעקוב (מעשי השליחים 12:2). המלך הורדוס הוציא את יעקוב להורג "בחרב" – כנראה שמתייחס לעריפת ראש. את הנסיבות למותם של השליחים האחרים ניתן לדעת רק מהתבססות על מסורות של כנסיות, ולכן אין אנו יכולים להתייחס ברצינות רבה לכל תיאור אחר. המסורת המקובלת ביותר בקשר למותו של שליח הינה על מותו של השליח פטרוס שניצלב בצלב הפוך, ברומא, וזאת כהתגשמות לנבואתו של ישוע (יוחנן 21:18). לפניכם "המסורות" המקובלות ביותר בקשר למותם של השליחים האחרים.

מתי מת על קידוש השם באתיופיה, הוא נהרג ע"י החרב. יוחנן התמודד עם סבל על קידוש השם כאשר הושם בתוך סיר ענקי של שמן רותח בזמן של רדיפות ברומא. מכל מקום, הוא ניצל מהמוות הזה בנס. על יוחנן נגזר להיכלא במכרה של האי פטמוס. הוא כתב שם את הנבואה של ספר התגלות. השליח יוחנן השתחרר מאוחר יותר וחזר לאן שידוע בימינו כתורכיה. הוא מת כאיש זקן, השליח היחיד שמת בשלווה.

יעקוב, אחי ישוע (לא היה שליח באופן רשמי), היה רועה הקהילה בירושלים, הוא הושלך מגובה של 100 מ' מהמגדל הדרומי-מערבי של המקדש כאשר סרב להכחיש את אמונתו במשיח. כאשר אויביו גילו כי הוא שרד את הנפילה, הם היכו אותו למוות באלה. זה היה אותו המגדל שאליו לקח השטן את ישוע בזמן שפיתה אותו.

ברטולמיו, הידוע גם כנתנאל, היה שליח לאסיה. הוא העיד בתורכיה והוצא להורג כאשר דרש בארמניה, עורו הופשט ע"י ההלקאות. אנדרו נצלב בצורת איקס ביוון. לאחר שהוכה באופן אנוש ע"י שבעה חיילים, אשר קשרו את גופו לצלב עם מיתרים על מנת להאריך את סבלו. חסידיו העידו שכאשר הובל אל הצלב אנדרו קידם אותו במילים האלה:"מזמן חפצתי וציפיתי לשעה שמחה זו. הצלב קדוש בגלל גופו של המשיח שהיה תלוי עליו." הוא המשיך להעיד למעניו במשך יומיים עד שמת. השליח תומאס נדקר בכידון בהודו באחד ממסעות השליחות שלו על מנת להקים שם קהילה. מטיאס, השליח שנבחר להחליף את הבוגד יהודה איש-קריות, נסקל ולאחר מכן נערף ראשו. השליח שאול עונה וראשו נערף בתקופת מלכותו השטנית של נירו ברומא בשנת 67 לספירה. ישנן מסורות גם בקשר לשאר השליחים, אולם אף אחת מהן אינה מהימנה מבחינה היסטורית או נתמכת מבחינה מסורתית.

אין זה חשוב כיצד מת כל שליח. מה שכן חשוב הינה העובדה שהם היו מוכנים למות עבור אמונתם. אם ישוע לא היה קם לתחייה, השליחים היו יודעים זאת. אף אחד לא היה מוכן למות עבור משהו שהוא מכיר כשקר. העובדה שכל השליחים היו מוכנים למות מוות נוראי, בסרבם להכחיש באמונתם במשיח – הינה הוכחה ניצחת שהם באמת חזו בתחייתו של ישוע המשיח.



חזור לעמוד הבית בעברית



האם כתבי הקודש מזכירים את המוות של כל שליח? כיצד כל שליח מצא את מותו?