מה אומרים כתבי הקודש על שירות משיחיים בצבא?




שאלה: מה אומרים כתבי הקודש על שירות משיחיים בצבא?

תשובה:
כתבי הקודש מכילים מידע רב על שירות בצבא. בעוד קטעים רבים על מידע צבאי אשר נכלל בכתובים ישנם רק פסוקים מעטים אשר עונים בבירור לשאלה זו. לא, כתבי הקודש אינם באים ואומרים באופן ברור "לא תשרת בצבא." באותו הזמן, המאמין יכול להיות בטוח ששירות בצבא מכובד מאוד בכתבי הקודש ולדעת ששירות כזה הינו עקבי עם השקפת כתבי הקודש.

את הדוגמא הראשונה של שירות צבאי, ניתן למצוא בתנ"ך (בראשית 14), כאשר לוט אחיינו של אברהם נשבה על ידי כדרלעמר מלך עילם ובני בריתו. אברהם מתגייס לעזרתו של לוט ע"י כך שגייס 318 אנשים מאומנים מתוך ביתו ומביס את הכוחות הזרים.

מאוחר יותר בהיסטוריה, עם ישראל הקים צבא קבע. ההכרה שאלוהים היה הלוחם השמימי וכי הוא יגן על אנשיו ללא קשר לכוחם הצבאי אולי הייתה הסיבה לכך שישראל היו איטיים בהקמת צבא. ההתפתחות של צבא קבע בישראל בא לאחר שמרכז פוליטי חזק פותח ע"י שאול, דוד ושלמה. שאול היה הראשון לגבש צבא קבע (שמואל א' 26:2; 24:2; 13:2). אף על פי כן, היה צורך לתמוך בצבא באוכל ואספקה אחרת מביתם של אלה אשר שרתו בצבא (שמואל א' 17-19: 17).

מה ששאול החל, דוד המשיך. הוא הגדיל את צבאו, ושכר חיילים מאזורים אחרים אשר היו נאמנים רק לו (שמואל ב' 19-22: 15), והעביר את הפיקוד על צבאו למפקד העליון (יואב). תחת הנהגתו של דוד, ישראל גם הפכה לאגרסיבית יותר במדיניות ההתקפות הצבאיות, כובשת מדינות שכנות כמו עמון (שמואל ב' 11:1; דברי הימים 1-3: 20). דוד יצר שיטה של רוטציה עם שנים-עשר קבוצות של 24,000 חיילים אשר שרתו במשך חודש בשנה (דברי הימים א' 27). למרות שבזמן מלכותו של שלמה היה שלום, הוא הרחיב את צבאו והוסיף מרכבות ורוכבים (מלכים א' 10:26). צבא הקבע המשיך (למרות שנחלק יחד עם הממלכה לאחר מותו של שלמה) עד 586 לפני הספירה, כאשר ישראל חדלה להתקיים כישות פוליטית.

ישוע השתומם על שר המאה הרומאי (קצין אשר ממונה על 100 חיילים) שניגש אליו. שר המאה נענה לישוע והראה בכך את הבנתו הברורה לסמכותו, כמו גם את אמונתו בישוע (מתי 5-13: 8). ישוע לא הוקיע את תפקידו של השר. שרי מאות רבים מוזכרים בברית החדשה כמאמינים, יראי אלוהים, ואנשים בעלי אופי טוב (מתי 8:5, 8, 13; 27:54; מרקוס 44-45, 15:39; לוקס 2,6: 7; 23:47; מעשי השליחים 22,1: 10, 21:32; 25-26: 22; 17,23: 23; 24:23; 1,6,11,31,43: 27; 28:16).

באופן היסטורי, מקומות ותארים יכולים להשתנות, אולם יש להתייחס לכוחות הצבאיים שלנו באותה האהדה כמו שרי המאה בכתובים. להיות חייל היה דבר שיש לרכוש לו כבוד. לדוגמא, שאול מתאר את אפפרודיטוס, אח שותף לאמונה "כחייל שותף" (אל הפיליפים 2:25). כתבי הקודש משתמשים גם במונחים צבאיים על מנת לתאר את החוסן באדון ע"י לבישת מגן האמונה של אלוהים (אל האפסיים 10-20: 6).

כן, כתבי הקודש מזכירים שירות בצבא באופן ישיר ובמרומז. המאמין והמאמינה המשיחיים אשר משרתים את מדינתם עם אופי, אצילות וכבוד, יכולים להיות בטוחים בכך כי את החובה האזרחית שהם מבצעים הינה מכובדת ע"י אלוהינו הריבון. אלה אשר משרתים בצבא ראויים לכבוד ולתודה.



חזור לעמוד הבית בעברית



מה אומרים כתבי הקודש על שירות משיחיים בצבא?