מהי ההשקפה של לפני מלכות אלף השנים?




שאלה: מהי ההשקפה של לפני מלכות אלף השנים?

תשובה:
ההשקפה של לפני מלכות אלף השנים הינה השקפה שביאתו השנייה של ישוע תתרחש לפני התקופה של מלכות אלף השנים, וכי באופן מילולי הוא ישלוט במשך 1000 שנים. על מנת להבין ולפרש את הקטעים במקרא אשר דנים באירועי אחרית הימים, ישנם שני דברים אשר עלינו להבינם: 1) שיטה נכונה לפירוש הכתובים, ו 2) הפרדה בין ישראל (היהודים) לבין הקהילה (גוף המאמינים בישוע המשיח).

ראשית, שיטה נכונה של פירוש הכתובים דורשת שהכתובים יפורשו באופן עקבי ובהקשר לתוכן. זה אומר שיש לפרש את הקטע בדרך אשר עקבית לקהל אליו הוא נכתב, אלה אשר עליהם הוא נכתב, אלה אשר כתבו את הקטע, וכו'. זה קריטי לדעת מי המחבר, הקהל המיועד, והרקע ההיסטורי של כל קטע שאנו מפרשים. הרקע ההיסטורי והתרבותי יראה לנו לעיתים קרובות את המשמעות האמיתית של הקטע. חשוב גם לזכור שכתובים מפרשים כתובים. זה אומר שלעיתים קרובות קטע יכסה נושא אשר יש אליו התייחסות גם במקום אחר בכתבי הקודש. זה חשוב לפרש את כל הפסוקים האלה אשר יש ביניהם עקביות.

לבסוף, הדבר החשוב ביותר, יש להבין את הפסוקים תמיד במשמעותם הרגילה, הפשוטה והמילולית אלה אם כן ההקשר של הקטע מרמז כי זהו דימוי מושאל באופיו. פירוש מילולי אינו מבטל את השימוש של צורת דיבור. אלא, הוא מעודד את המפרש לא להבין את השפה הציורית למשמעות של הקטע אלא אם כן זה מתאים להקשר זה. חשוב מאוד לעולם לא לחפש משמעות "עמוקה ורוחנית יותר" לכוונה אשר הוצגה. זוהי סכנה, כיוון שכאשר אנו עושים זאת, הבסיס לפירוש מדויק מוחלף במחשבתו של הקורא, במקום שיבוא מהכתובים. במקרה זה לא יהיו סטנדרטים אובייקטיבים לפירוש, אלא במקום, מטרת כתובים תהפוך להיות כפופה להתרשמותו של כל אדם ופירושו האישי. השנייה לפטרוס 20-21: 1 מזכירה לנו "...כי מעולם לא יצאה נבואה ברצון האדם כי אם ברוח הקודש אשר נשאם דברו אנשי אלוהים הקדושים."

כאשר אנו מיישמים עקרונות אלה של פירוש מקראי, אנו חייבים לראות שישראל (זרעו הפיזי של אברהם) והקהילה (כל המאמינים) הינן שתי קבוצות נפרדות. חשוב להכיר ולהבין בכך שישראל והקהילה נפרדים כיוון שאם אין אנו מבינים זאת, נפרש את הכתובים בצורה מוטעית. במיוחד, פסוקים אשר דנים בהבטחות שניתנו לישראל (אלה שהתגשמו כבר ואלה שצריכות להתגשם) מועדים להיות לא מובנים או מפורשים בצורה מוטעית אם משהו מנסה ליישם אותם על הקהילה, או ההיפך. זכור, ההקשר של הקטע יקבע למי זה מכוון, ויצביע על הפירוש הנכון ביותר!

עם רעיונות אלה, נבחן כעת מספר קטעים בכתובים אשר דנים בהשקפה של לפני מלכות אלף השנים. הבה נתחיל עם בראשית, פרק 12, פסוקים 1-3, "ויאמר ה' אל אברם: לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך: ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה:"

אלוהים מבטיח פה לאברהם שלושה דברים: שלאברהם יהיו צאצאים רבים, שהאומה תחזיק ותמלא את הארץ, וברכה עולמית תינתן לכל בני האדם, דרך זרעו של אברהם (היהודים). בבראשית 9-17: 15, אלוהים מאשר את בריתו עם אברהם. בדרך שזה נעשה, אלוהים נוטל על עצמו את האחריות הבלעדית לשמירת הברית עם אברהם. כלומר לא היה דבר שאברהם יכול היה לעשות או לא לעשות אשר יבטל את הברית שאלוהים עשה. כמו כן בקטע, נקבעו גבולות עבור הארץ אשר בסופו של דבר תיכבש ע"י היהודים. לרשימה מפורטת של הגבולות, ראה דברים 34. קטעים אחרים אשר דנים בארץ המובטחת הינם: דברים 3-5: 30 ויחזקאל 42-44: 20.

שמואל ב' פרק 7 דן בשלטונו של המשיח במשך מלכות אלף השנים, בשמואל ב' 7 פסוקים 11-17 נמצאות ההבטחות שאלוהים נתן למלך דוד. כאן, אלוהים מבטיח לדוד שיהיו לו צאצאים, וכי מתוך צאצאיו אלוהים יקים את מלכותו הנצחית. זה מתייחס לשלטונו של המשיח בתקופת אלף השנים, ולעולם. חשוב לנו לזכור כי ההבטחות צריכות להתגשם באופן מילולי, ועדיין לא התגשמו. ישנם כאלה אשר מאמינים כי שלטונו של שלומה היה ההתגשמות המילולית של המילולית של נבואה זו, אולם קיימת בעיה כאן בעיה: הטריטוריה ששלומה שלט עליה אינה נשלטת ע"י ישראל היום, ושלומה גם אינו שולט בישראל היום! זכרו שהבטחותיו של אלוהים לאברהם הייתה שצאצאיו ישלטו בארץ לעולם, וכי זה עדיין לא התגשם. כמו כן, בשמואל ב' 7 נאמר שאלוהים יקים מלך אשר ישלוט לנצח. לפיכך שלומה אינו יכול להיות ההתגשמות של ההבטחה שניתנה לדוד. לכן, זוהי הבטחה שעדיין צריכה להתגשם!

כעת, בזכרנו זאת הבה נבחן את מה שנכתב בהתגלות 1-7: 20 "וארא מלאך יורד מן השמים ובידו מפתח התהום וכבל גדול. ויתפוש את התנין, את הנחש הקדמוני, הוא המלשין והוא השטן, ויאסרהו לאלף שנים; וישליכהו בתהום, ויסגור בעדו, ויחתום עליו, למען לא ידיח עוד את הגויים, עד כלות אלף השנים; ואחרי כן יותר לזמן מצער, וארא כסאות; וישבו עליהם והמשפט נתן בידם. ונפשות ההרוגים על עדות ישוע ועל דבר האלוהים, ואשר לא השתחוו לחיה ולצלמה ולא קבלו את תוה על מצחותם ועל ידם; ויקומו ויחיו וימלכו עם המשיח אלף שנים. ושאר המתים לא קמו לחיים עד כלות אלף השנים. זאת היא התחייה הראשונה אשרי האיש וקדוש הוא אשר חלקו לקום בתחיה הראשונה; באלה לא ישלוט המוות השני, כי אם יהיו כוהנים לאלוהים ולמשיחו וימלכו אתו אלף שנים. ואחרי כלות אלף השנים יותר השטן מבית משמרו."

מלכות אלף השנים אשר מוזכרת שוב ושוב בהתגלות 1-7: 20 מתאימה לשלטון אלף השנים של ישוע באופן מילולי. אנו זוכרים שההבטחות שניתנו לדוד בקשר לשלטון צריכות להתגשם באופן מילולי, ועדיין לא התגשמו. ההשקפה של לפני מלכות אלף השנים רואה את הקטע הזה כמתאר את ההתגשמות העתידית של הבטחה זו עם המשיח בשלטון. אלוהים כרת ברית ללא תנאים עם אברהם ודוד. אף אחת מנבואות אלה עדיין לא התגשמה במלואה או באופן קבוע. השלטון הפיזי של ישוע הינה האפשרות היחידה להתגשמות הברית כי שאלוהים הבטיח.

יישום השיטה המילולית של פירוש הכתובים גורם לכך שכל חלקי הפאזל מתחברים ביחד. כל נבואות התנ"ך בקשר לבואו הראשון של ישוע התגשמו באופן מילולי. לפיכך, עלינו לצפות שכל הנבואות בקשר לביאתו השנייה של ישוע התגשמו גם הן באופן מלולי. ההשקפה של לפני מלכות אלף השנים הינה השיטה היחידה אשר מסכימה עם הפירוש המילולי של בריתותיו של אלוהים ונבואות אחרית הימים.



חזור לעמוד הבית בעברית



מהי ההשקפה של לפני מלכות אלף השנים?