מהי החשיבות של סעודת האדון?




שאלה: מהי החשיבות של סעודת האדון?

תשובה:
לימוד על סעודת האדון הנו ניסיון אישי משמעותי. זה היה בזמן סעודת חג הפסח ערב מותו של ישוע בו הוא ייסד סעודת התחברות המשמעותית אשר אנו מקיימים עד היום הזה, וזהו הביטוי החזק ביותר לעבודת האדון ע"י המאמינים. זהו טקס שנועד להזכיר את מותו של האדון ותחייתו וכן את הציפייה לחזרתו בתהילה בעתיד.

חג הפסח הנו אחד מן החגים החשובים ביותר בלוח השנה היהודי. חג זה מנציח את המכה האחרונה במצרים אשר בה כל הילוד הבכור במצרים נהרג ובני ישראל ניצלו בגלל דמו של השה אשר הוזה על מזוזות ביתם. לאחר מכן בושל השה ונאכל ביחד עם הלחם ללא השאור. מצוותו של אלוהים לדורות הבאים הייתה לחגוג את חג הפסח. הסיפור על חג הפסח מוזכר בשמות 12.

במשך הסעודה, תלמידיו של ישוע שרו יחד שיר הלל אחד או שניים מספר תהילים (תהילים 111-118) ישוע לקח, את הלחם, הודה לאלוהים. כאשר הוא בצע את הלחם הוא חילק לתלמידיו באומרו "זהו גופי הנשבר בעדכם.” באותה הדרך הוא לקח את הכוס, לאחר שלגם נתן לתלמידיו באומרו "הכוס הזאת היא הברית החדשה בדמי עשו זאת לזיכרוני.” ישוע סיים את הסעודה במזמור ואז הלך לכיוון הר הזיתים. שם ניבגד ישוע ע"י יהודה איש קריות כפי שחזה. למחרת היום הוא נצלב.

התיאורים על סעודת האדון מופיעים בבשורת מתי 26-29: 26; מרקוס 17-25: 14; לוקס 7-22: 22 וביוחנן 21-30: 13. השליח שאול כתב בקשר לסעודת האדון שזוהי התגלות אלוהית, בראשונה אל הקורינתיים 23-29: 11 (וזה בוודאי היה כיוון ששאול לא היה נוכח באותה סעודה אחרונה). שאול הוסיף הצהרה שאינה נמצאת בבשורות: “לכן מי שיאכל מן הלחם הזה או ישתה מכוס האדון שלא כראוי, יאשם לגוף אדוננו ולדמו” (27-29:11). אנו יכולים לשאול מה הכוונה בלקיחת לחם ויין "שלא כראוי.” כנראה שהכוונה לזלזול במשמעות האמתית של הלחם והיין ולשכוח את המחיר העצום שמושיענו שילם עבור הישועה שלנו. או שיכול להיות שהכוונה כשהופכים את הטקס למת וחסר משמעות, או לבוא לשולחן האדון כשיש לנו חטא שלא התוודינו עליו. בשמירה על ההוראות ששאול נתן, כל אחד צריך לבחון את עצמו לפני שהוא טועם מן הלחם או שותה מן היין ובכך לציית להוראות.

הוראה נוספת ששאול נתן אשר גם היא אינה מופיעה בבשורות "כי בכל עת שתאכלו את הלחם הזה או ותשתו את הכוס הזאת, הזכר תזכירו את מות אדוננו ,עד כי יבוא" (11:26). כאן מוזכר זמן מוגבל לסעודת האדון – עד שיחזור אדוננו. מתיאורים אלה אנו לומדים כיצד ישוע השתמש בשניים מן האלמנטים הפשוטים כסמל לגופו ולדמו, וגרם לכך שיהיו אנדרטה למותו. זו לא הייתה אנדרטה של שיש מגולף או נחושת מעוצבת, אלה של לחם ויין.

הוא הצהיר שהלחם דיבר על גופו אשר נשבר – לא הייתה עצם שנשברה בגופו, אולם גופו נפגע כל כך שבקושי אפשר היה לזהות אותו (תהלים 12-19: 22, ישעיהו 4-7: 53). היין דיבר על דמו, מציין את המוות הנורא שהוא עמד לחוות. הוא בן אלוהים המושלם, הפך להיות ההתגשמות של אין ספור נבואות בתנ"ך הקשורות למושיע (בראשית 3:15; תהלים 22, ישעיהו 53 וכו'). כאשר הוא אמר, “עשו זאת לזכרוני,” מציין שזה היה טקס אשר יש להמשיכו גם בעתיד. בפסח היה צורך במותו של השה על מנת שאלוהים יפסח על הדלתות זוהי ההכנה לעתיד לבוא- שה האלוהים הנושא חטאת העולם. הברית החדשה התממשה כאשר ישוע שה הפסח (הראשונה אל הקורינתיים 5:7), הוקרב (אל העיברים 8-13:8) ומאז אין כבר צורך בהקרבת הקרבנות (אל העיברים 25-28: 9).



חזור לעמוד הבית בעברית



מהי החשיבות של סעודת האדון?