שאלה
למה הכוונה כשנאמר שהכתובים נכתבו בהשראת רוח הקודש?
תשובה
כשאנשים מדברים על כך שכתבי הקודש נכתבו בהשראת רוח הקודש, הם מתכוונים לעובדה שאלוהים הוא שכיוון את יד מחברי הספרים השונים בכתבי הקודש כך שהדברים שהעלו על הכתב הם למעשה דבר אלוהים עצמו. הוא שנתן להם את ההשראה לכתוב את שכתבו. המילה השראה מעידה על כך שהמסר המופיע בכתבי הקודש הוא באמת ובתמים דבר אלוהים החי. עצם כתיבתם בהשראת אלוהים הופכת את התנ"ך והברית החדשה לספר יחיד ומיוחד במינו לעומת כל הספרים האחרים אותם ניתן למצוא על מדף ספרים כלשהו בעולם כולו.
קיימות השקפות שונות באשר לשאלת היקף ההשראה בעטיה נכתבו הספרים השונים הכלולים בדבר אלוהים, אך כתבי הקודש עצמם טוענים שכל מילה וכל פסוק בכתובים נכתבו בהשראת אלוהים (הראשונה אל הקורינתים ב' 13-12; השנייה לטימותיאוס ג' 17-16). השקפה זו מדברת על השראה מילולית מוחלטת. הכוונה בכך היא לומר שהמילים עצמן נכתבו בהשראת רוח הקודש, לא רק למושג או לרעיון; וכי ההשראה חלה על כל חלקי הכתובים ועל כל נושא בכתובים (השראה מילולית מוחלטת). ישנם שמאמינים שרק חלקים מהכתובים נכתבו בהשראת אלוהים, אבל זה לא מה שהכתובים עצמם טוענים. השראה מילולית מוחלטת חיונית להבנת אופיו האמיתי של דבר אלוהים.
מהשנייה לטימותיאוס ג' 17-16 אנחנו למדים מהו בדיוק היקף השראת אלוהים בכתבי הקודש: “כל הכתוב נכתב ברוח אלוהים, ומועיל הוא להוראה, לתוכחה, לתיקון, לחינוך במעגלי צדק, למען יהיה איש האלוהים מושלם, ומוכשר לכל מעשה טוב". לפי פסוק זה כל מה שאנחנו מוצאים בכתבי הקודש נכתב בהשראת אלוהים לתועלתנו. לא רק החלקים שנוגעים בעקרונות הדת נכתבו בהשראת אלוהים, אלא כל מילה ופסוק החל מספר בראשית ועד לספר התגלות. כל הכתובים מתחילתם ועד סופם הם דבר אלוהים. מאחר והכתובים נכתבו בהשראת אלוהים יש להם סמכות בנוגע לביסוס עקרונות דת, ודי בהם בכדי ללמד את האדם איך לנהל מערכת יחסים נאותה והולמת עם אלוהים. הכתובים מכריזים על כך שלא רק שנכתבו בהשראת אלוהים, אלא גם יש להם את היכולת לשנות ולהפוך אותנו "לשלמים", ולצייד אותנו לכל מעשה טוב.
פסוק נוסף שעניינו השראת אלוהים בכתובים נמצא בשנייה לפטרוס א' 21: “כי מעולם לא יצאה נבואה על פי רצון האדם, אלא רוח הקודש הניעה בני אדם לדבר מטעם אלוהים". פסוק זה עומד על כך שלמרות שבני אדם הם שהעלו על הכתב את הנאמר בכתבי הקודש, הרי שהמילים שכתבו היו למעשה מילותיו של אלוהים עצמו. אלוהים השתמש בבני אדם בהתאם לקווי האישיות והאופי הספציפיים לכל אחד מהם ולסגנון הכתיבה שלהם, וברוח קודשו נפח השראה בכל מילה שנכתבה. ישוע עצמו נותן אישור להשראה המילולית המוחלטת של הכתובים באומרו, “אל תחשבו שבאתי לבטל את התורה או את הנביאים; לא באתי לבטל כי אם לקיים. אמן אומר אני לכם, עד אשר יעברו השמים והארץ אף יוד אחת או תג אחד לא יעברו מן התורה בטרם יתקיים הכל" (מתי ה' 18-17). ישוע שם דגש על הדיוק של כתבי הקודש עד לפרט הקטן ביותר ולניקוד הבסיסי ביותר – שכן כתבי הקודש הם דבר אלוהים חיים!
מאחר והכתובים הם דבר אלוהים שנכתב בהשראתו, הרי שהמסקנה המתבקשת היא שהם בעלי סמכות ונטולי כל שגיאה וטעות. השקפה נכונה באשר לאלוהים ואופיו תוביל אותנו להשקפה נאותה בכל הנוגע לדברו. מכיוון שאלוהים הוא כל יכול, יודע הכול, שלם ומושלם, הרי שדברו מאופיין באותם המאפיינים. אותם פסוקים שמבססים את העובדה שכתבי הקודש נכתבו בהשראת אלוהים מבססים גם את העובדה שכתבי הקודש חפים מטעויות ובעלי סמכות. אין כל ספק – הכתובים הם אכן מה שהם טוענים להיות – בעלי סמכות, דבר אלוהים אל האנושות.
English
למה הכוונה כשנאמר שהכתובים נכתבו בהשראת רוח הקודש?
