שאלה
?מדוע אלוהים כל כך שונה בתנ"ך מאשר בברית החדשה
תשובה
אני מאמין שבשורש השאלה הזו טמון חוסר הבנה בסיסי של מה שהתנ"ך והברית החדשה מגלים בכל הנוגע לאופיו של אלוהים. יש אנשים שמרחיקים לכת ואף אומרים ש“אלוהי התנ"ך הוא אלוהי הזעם ואילו אלוהי הברית החדשה הוא אלוהי האהבה”. כתבי הקודש הם ההתגלות ההדרגתית של אלוהים אלינו בני האדם דרך אירועים הסטוריים ומערכות יחסים עם אנשים שונים לאורך ההסטוריה, מה שתורם לחשיבה המוטעית של אנשים באשר לזהותו ומאפייניו של אלוהים בתנ"ך בהשוואה לאופן בו הוא מצטייר בברית החדשה. אך כשאדם קורא את התנ"ך ואת הברית החדשה מראשיתם ועד סופם, מהר מאוד מתחוור לו שאלוהי התנ"ך אינו שונה מאלוהי הברית החדשה וכי זעמו ואהבתו של אלוהים מתגלים לאורך כתבי הקודש מתחילתם ועד סופם.
לדוגמה, לאורך התנ"ך, אלוהים מכריז שהוא רחמן, רב חסד, ארך אפיים (לא ממהר לכעוס) ומלא באהבה, באדיבות ובאמת (שמות ל"ד 6; ויקרא י"ד 18; דברים ד' 31; נחמיה ט' 17; תהילים פ"ו 5; תהילים ק"ח 4; תהילים קמ"ה 8; יואל ב' 13). יחד עם זאת, בברית החדשה אהבתו של אלוהים ורחמיו נחשפים במידה ניכרת יותר לאור העובדה ש"כה אהב אלוהים את העולם, עד כי נתן את בנו יחידו, למען לא יאבד כל המאמין בו, אלא ינחל חיי עולם” (יוחנן ג' 16). לאורך התנ"ך, אנחנו רואים שאלוהים מתייחס לישראל ממש כמו שאב אוהב מתייחס אל ילדיו. כשהם חטאו במודע נגדו ובחרו לעבוד אלילי נכר, אלוהים העניש אותם, אך בכל פעם שחזרו בתשובה ועזבו את עבודת האלילים הוא מיהר להושיעם. באותו האופן אנחנו רואים שכך אלוהים מתייחס אל המאמינים בברית החדשה. לדוגמה, באגרת אל העברים י"ב 6 אנחנו קוראים ש" את אשר יאהב ה' יוכיח, יכאיב את בן ירצה”.
בדומה לכך, לאורך התנ"ך אנחנו עדים למשפטו של אלוהים וזעמו כלפי החוטאים שלא חזרו בתשובה. בברית החדשה אנחנו רואים שזעמו של אלוהים עודנו קיים "ואמנם זעם אלוהים נגלה מן השמים על כל עוולתם ורשעתם של בני אדם המעכבים ברשעתם את האמת" (אל הרומים א' 18). אפילו רפרוף מהיר בברית החדשה מלמד שישוע מדבר על הגיהנום יותר מאשר על גן העדן. ברור שאלוהים אינו שונה בתנ"ך מכפי שהוא מצטייר בברית החדשה. אלוהים מטבעו אינו משתנה. אנחנו אולי רואים רק צד אחד מטבעו של אלוהים שמתגלה בפסוקים מסוימים בכתובים יותר מאשר צד אחר, אך הוא עצמו אינו משתנה.
כשאדם באמת ובתמים מתחיל לקרוא ולחקור את הכתובים, הוא יכול לראות בבירור שאלוהים אינו שונה בתנ"ך ובברית החדשה. למרות שכתבי הקודש מכילים 66 ספרים, שנכתבו בשלוש יבשות, בשלוש שפות שונות, לאורך תקופה של קרוב לאלף וחמש מאות שנה, בידי יותר מארבעים מחברים (שהיו מרקעים שונים), הוא ספר מאוחד מתחילתו ועד סופו, נטול כל ניגודים וסתירות. לאורך כל הכתובים אנחנו רואים שאלוהים אוהב, רחמן וצדיק ושואף למערכת יחסים קרובה עם כל ברואיו, ובייחוד עם בני האדם. אנחנו רואים שאלוהים קורא למאמינים בו באהבה וברחמים לנהל יחסים מיוחדים איתו, ולא בגלל שמגיע להם. לצד זאת אנחנו רואים גם אלוהים קדוש וצדיק, ששופט את אלה שלא מצייתים לו ומסרבים לעבוד אותו, ופונים לעבוד אלילים שהם עצמם יצרו, במקום לעבוד את האלוהים האחד והאמיתי (אל הרומים א').
בגלל אופיו הצדיק והקדוש של אלוהים, כל החטאים, בעבר, בהווה ובעתיד צריכים להישפט. אך עדיין, אלוהים באהבתו הנצחית סיפק את התשלום עבור החטא ואת הדרך לפיוס כדי שהאדם החוטא יוכל להימלט מחרונו. אמת נפלאה זו באה לידי ביטוי בפסוקים כמו הראשונה ליוחנן ד' 10 “בזאת היא האהבה, לא שאנחנו אהבנו את אלוהים, אלא שהוא אהב אותנו ושלח את בנו להיות כפרה על חטאינו". מערכת הקורבנות אודותיה אנחנו קוראים בתנ"ך היתה פתרון זמני בציפייה לביאתו של ישוע שמת על הצלב ככפרה אחת ולתמיד עבור חטאינו. המשיע שהובטח בתנ"ך מתגלה במלואו בברית החדשה, והוא הביטוי האולטימטיבי לאהבתו של אלוהים, ששלח את בנו יחידו, ישוע המשיח, שהתגלה במלוא תפארתו. התנ"ך והברית החדשה יחד מספקים בידינו כלים לדעת את אלוהים: "ומנעוריך אתה יודע את כתבי הקודש היכולים להחכימך לישועה על ידי האמונה במשיח ישוע" (השנייה לטימותיאוס ג' 15). בחינה מעמיקה של כתבי הקודש מעידה באופן שאינו משתמע לשתי פנים שאלוהי הברית החדשה אינו שונה מתיאורו של אלוהים בתנ"ך.
English
מדוע אלוהים כל כך שונה בתנ"ך מכפי שהוא מצטייר בברית החדשה?
