שאלה
?מדוע ישוע צריך היה לסבול כל כך
תשובה
במהלך המשפט, העינויים והצליבה שלו ישוע סבַל סֶבֵל נוראי (מתי כ"ז; מרקוס ט"ו; לוקס כ"ג; יוחנן י"ט). הסבל שלו היה פיזי: ישעיהו נ"ב 14 – "כאשר שממו עליך רבים כן מושחת מאיש מראהו; ותוארו מבני אדם". הסבל שלו היה רגשי: "אז עזבוהו כל תלמידיו וברחו" (מתי כ"ו 26). והסבל שלו היה גם רוחני: "את זה אשר לא ידע חטאת עשה לחטאת בעדנו, כדי שאנו נלבש את הצדקה של אלוהים בו"(השנייה לקורינתים ה' 21). ישוע נשא את העול של חטאי כל העולם על כתפיו (הראשונה ליוחנן ב' 2). החטא הוא שגרם לישוע לזעוק "אלי, אלי, למה עזבתני?" (מתי כ"ז 46). הסבל הפיזי והאלים שישוע סבל הועצם עשרות מנים מעצם כך שישוע נאלץ לשאת את אשמת חטאינו ולמות כדי לשלם את מחיר העונש שהגיע לנו (רומים ה' 8).
ישעיהו ניבא את סבלו של ישוע: "נבזה וחדל אישים, איש מכאובות וידוע חולי; וכמסתר פנים ממנו, נבזה ולא חשבנוהו... והוא מחולל מפשעינו, מדוכא מעוונותינו; מוסר שלומנו עליו, ובחבורתו נרפא לנו" (ישעיהו נ"ג 3, 5). פסוקים אלה מספקים בידינו את הסיבה לסבלו של ישוע: בעבור "פשעינו", עבור רפואתנו, ובכדי להביא לנו שלום.
ישוע אמר לתלמידיו שהוא עתיד לסבול: "צריך שבן האדם יסבול הרבה, שהזקנים וראשי הכוהנים והסופרים ידחוהו, שיהרג וביום השלישי יקום" (לוקס ט' 22; השווה י"ז 25). שים לב למילה צריך – הוא חייב לסבול, הוא חייב למות. סבלו של ישוע היה חלק מתכנית אלוהים לישועת העולם.
בתהילים כ"ב 18-14 אנחנו קוראים אודות סבלותיו של המשיח: "כמים נשפכתי, והתפרדו כל עצמותיי; היה ליבי כדונג, נמס בתוך מעיי. יבש כחרש כוחי, ולשוני מודבק מלקוחיי; ולעפר מוות תשפתני. כי סבבוני כלבים: עדת מרעים הקיפוני; כארי ידיי ורגליי. אספר כל עצמותיי; המה יביטו, יראו בי. יחלקו בגדיי להם; ועל לבושי יפילו גורל". כדי שכל האמור לעיל, כמו גם נבואות אחרות, יתגשם, ישוע חייב היה לסבול.
מדוע ישוע נאלץ לסבול סבל עצום שכזה? העקרון לפיו החף מפשע מת כתשלום עבור חטאו של האשם בוסס כבר בגן עדן: אלוהים נתן לאדם וחווה בגדים עשוים עור חיות במטרה לכסות את בושתם (בראשית ג' 21) – וכך, כבר בגן עדן נשפך דם נקי בכדי לכפר על חטא. מאוחר יותר העקרון הזה קובע במסגרת תורת משה: "כי הדם הוא בנפש יכפר" (ויקרא י"ז 11; השווה עברים ט' 22). ישוע נאלץ לסבול כי סבל הוא חלק מהקורבן, וישוע היה "שה האלוהים, הנושא חטאת העולם!" (יוחנן א' 29). העינוי הפיזי שישוע סבל היה חלק מהתשלום הנדרש עבור חטאינו. אנחנו נפדינו "בדם יקר של שה תמים שאין בו מום, בדמו של המשיח" (הראשונה לפטרוס א' 19).
סבלו של ישוע על הצלב חשף את טבעו ההרסני של החטא, את זעם אלוהים, את אכזריות האנושות, ואת שנאתו של השטן. בגולגותא, לבני האדם הותר לעשות את הגרוע ביותר שיכלו לעשות לבן-האדם כשהפך לגואל האנושות. השטן חשב שהוא נחל נצחון גדול, אבל דווקא דרך הצלב בן אלוהים נחל נצחון מוחץ על השטן, על החטא ועל המוות. "כעת המשפט של העולם הזה; כעת יושלך החוצה שר העולם הזה" (יוחנן י"ב 31; השווה קולוסים ב' 15).
ישוע סבל ומת כדי להבטיח את ישועתם של כל מי שיאמינו בו. בלילה בו נעצר, כשישוע התפלל בגת שמנים, הוא מסר את כל כולו למשימה שהוטלה עליו ואמר: "אבי, אם תרצה, העבר נא מעלי את הכוס הזאת. אך אל יהא כרצוני כי אם כרצונך" (לוקס כ"ב 42). כוס היסורים לא נלקחה מישוע; הוא שתה אותה עבור כולנו. לא היתה דרך אחרת בה יכולנו להיוושע.
English
מדוע ישוע צריך היה לסבול כל כך?
