שאלה
כתבי הקודש תומכים ברעיון של הכחדה?
תשובה
רעיון ההכחדה גורס שאלה שלא נושעו לא יתנסו בנצח של סבל בגהינום, אלא "יוכחדו" לאחר מותם. תפיסה זו נובעת מחוסר הבנה נאותה של אחת או יותר מהדוקטרינות הבאות: 1) תוצאות החטא, 2) הצדק האלוהי ו-3) אופי הגהינום.
אחת הבעיות נובעת מחוסר הבנה של משמעותו של אגם האש. מן הסתם, אדם שנזרק אל תוך אגם בוער בלבה, יאוכל במהירות. אבל כשמדובר בגהינום, אגם האש הוא מקום פיזי ורוחני גם יחד. לא רק גופו של אדם מושלך אל אגם האש, אלא גוף האדם, נשמתו ורוחו. אש פיזית אינה יכולה לכלות את הטבע הרוחני של האדם. מן התמונה המצטיירת בכתבי הקודש עולה שהלא נושעים יקומו גם הם לתחייה עם גוף שיתקיים לנצח בדיוק כמו הנושעים (מעשי השליחים כ"ד 15; התגלות כ' 13), אך הנצח שלהם יהיה נצח של דראון עולם, לא חיי עולם.
היבט נוסף שרעיון ההכחדה נכשל להבינו הוא משמעות הנצח. תומכי רעיון ההכחדה גורסים שהשימוש במילה aionion, שבדרך מתורגמת כ"נצח", לא מעיד בהכרח שהכוונה אכן לנצח נצחים, שהרי התרגום המילולי שלה הוא "זמן" או "תקופה". עם זאת, מן ההקשר והאופן בו נעשה שימוש במילה בברית החדשה, ברור שהכוונה בשימוש בה הוא להעיד על התייחסות לתקופת זמן שתמשך לנצח נצחים. בהתגלות כ' 10 נאמר כי השטן, החיה ונביאי השקר יושלכו לאגם האש ויתייסרו שם "יומם ולילה לעולמי עולמים". ברור שהם לא "יוכחדו" מעצם השלכתם לאגם האש. אז למה, אם כן, שגורלם של הלא נושעים יהיה שונה (התגלות כ' 15-14)? את ההוכחה המשכנעת ביותר לנצחיות הגהינום אחנו מוצאים במתי כ"ה 46, "אלה ילכו לעונש עולם והצדיקים לחיי עולם". פסוק זה מדבר על יעודם של הרשעים ושל הצדיקים. אם הרשעים יעונו רק ל"תקופה" אז גם הצדיקים יתנסו בחיים בגן העדן רק לתקופה. אם המאמינים יהיו בגן העדן לנצח, אזי גם אלה שלא נושעו יהיו בגהינום לנצח.
טענה נוספת שמעלים התומכים ברעיון ההכחדה גורסת שזה יהיה לא צודק מצידו של אלוהים להעניש את הלא נושעים בגהינום נצחי עבור חטאים מוגבלים. איך יכול להיות שאלוהים יעניש בשהות לנצח בגהינום אדם שחי חיי חטא, נאמר שבעים שנה? התשובה היא שהחטא שלנו טומן בחובו תוצאות בעלות השלכות נצחיות מכיוון שבשורה התחתונה הוא נעשה נגד אלוהים, שהוא נצחי. כשדוד המלך חטא בניאוף ורצח, הוא אמר "לך לבדך חטאתי והרע בעיניך עשיתי ..." (תהילים נ"א 4). דוד חטא נגד בת שבע ואוריה, אז מדוע הוא טוען שהוא חטא נגד אלוהים בלבד? דוד הבין שכל חטא ביסודו של דבר הוא נגד אלוהים. אלוהים הוא נצחי ואינסופי. כפועל יוצא מכך, כל החטאים ראויים לעונש נצחי. לצורך ההמחשה, אפשר להשוות בין תקיפה שלך את שכנך או את ראש הממשלה. כן, בין אם תקפת אדם מן המניין או דמות פוליטית בולטת, בשני המקרים תמצא אשם, אבל לתקיפת ראש הממשלה יהיו השלכות חמורות יותר. עד כמה חמורות יותר התוצאות של חטא נגד אלוהים קדוש ונצחי?
יש שמתקשים לקבל את נצחיותו של הגהינום מתוך מחשבה שלא נוכל להיות שמחים בגן העדן ביודענו שמי מיקירנו סובלים בנצח של ייסורים בגהינום. כשנגיע לגן העדן לא יהיו לנו סיבות להתלונן או להיות עצובים. בהתגלות כ"א 4 אנחנו קוראים, "וימחה (אלוהים) כל דמעה מעיניהם והמוות לא יהיה עוד; גם אבל וזעקה וכאב לא יהיו עוד, כי
הראשונות עברו". גם אם מי מיקירנו לא יהיו בגן העדן, הרי שנהיה בהסכמה מלאה שהם לא שייכים לשם – שהם נענשו בגלל הסירוב שלהם לקבל את ישוע המשיח כמושיעם (יוחנן ג' 16; י"ד 6). קשה לנו להבין את זה, אבל חוסר הנוכחות שלהם איתנו שם לא יעציב אותנו. אנחנו לא צריכים להתמקד בשאלה איך נוכל להנות מגן עדן ללא יקירינו, אלא בשאלה איך נוכל להנחות ולכוון אותם לאמונה במשיח – כדי שגם הם יוכלו להיות בגן העדן יחד איתנו.
הגהינום הוא ככל הנראה הסיבה העיקרית בגללה אלוהים שלח את ישוע המשיח לשלם את מחיר חטאינו. הגורל שעלינו לחשוש ממנו הוא לא "הכחדה" לאחר המוות, אלא הגהינום הנצחי. ישוע מסר את חייו על הצלב, אחת ולתמיד, כתשלום על חטאינו האינסופיים – בכדי שאנחנו לא נצטרך לשלם עליהם בנצח בגהינום (השנייה אל הקורינתים ה' 21). כל שעלינו לעשות הוא לשים בו את מבטחנו באמונה על מנת שניוושע, נזכה בסליחה, טיהור, והבטחת מקומנו הנצחי בגן העדן. אלוהים אהב אותנו עד כדי כך שהוא סיפק את התשלום הנדרש בעבור ישועתנו. אם נדחה את מתנת חיי הנצח שהוא מציע לנו, לא תהיה לנו ברירה אלא לשאת בתוצאות הנצחיות של החלטתנו.
English
כתבי הקודש תומכים ברעיון של הכחדה?
