שאלה
?האם תפילה בציבור חשובה? האם יש יותר כוח בתפילה בציבור מאשר בתפילה אישית
תשובה
תפילה בציבור היא חלק חשוב מחיי הקהילה, לצד הלל, דוקטרינה מבוססת, סעודת האדון והתחברות. המאמינים הראשונים נפגשו באופן קבוע במטרה ללמוד את תורת השליחים, ליטול את סעודת האדון ולהתפלל ביחד (מעשי השליחים ב' 42), מאז ישוע קם לתחייה (מעשי השליחים א' 14) ועד לימינו אנו. כשאנחנו מתפללים לצד מאמינים אחרים, יש לכך תוצאות מועילות וחיוביות. תפילה משותפת מחזקת ומאחדת אותנו כשאנחנו חולקים אמונה משותפת. אותו רוח הקודש שוכן בקרבו של כל מאמין ומאמין, וגורם לליבותינו לשמוח כשאנחנו שומעים הלל לאדוננו ומושיענו, ומאחד אותנו ביחד בקשר מיוחד של התחברות כמוהו אי אפשר למצוא במקום אחר.
כשאדם כלשהו מתמודד עם בדידות ומעמסות החיים, הידיעה שאחרים מביאים אותו לפני כס החסד יכולה לספק עידוד וחיזוק שאין כמותם. תפילה משותפת מעוררת בקרבנו אהבה ודאגה כנה לאחרים כשאנחנו נושאים אותם בתחינה לפני אלוהים. תפילה בציבור מלמדת גם את המאמינים הצעירים להתפלל ולהביא את צרכיהם האינטימיים ביותר לפני גוף המשיח. תפילה בציבור משקפת את אשר בליבו של המאמין שלוקח בה חלק. עלינו לבוא לפני אלוהים בענווה (יעקוב ד' 10), אמת (תהילים קמ"ה 18), וצייתנות (הראשונה ליוחנן ג' 22-21), בהודיה (אל הפיליפים ד' 6) ובביטחון (אל העברים ד' 16). למרבה הצער, תפילה שיתופית יכולה להוות גם במה לאלה שמילותיהם אינן מכוונות אל אלוהים, אלא כלפי השומעים. ישוע הזהיר נגד התנהגות כזאת במתי ו' 8-5 וקרא לנו שלא להיות ראוותנים, לגבב מילים ולייגע את אלוהים בתפילותינו, אלא להתפלל בסתר בחדרנו.
אין בכתובים פסוק כלשהו שגורס שלתפילה שיתופית כוח רב יותר מאשר לתפילה אישית. מאמינים רבים מדי רואים בתפילה לא יותר מאשר כלי לקבלת דברים מאלוהים, וכך התפילה הקבוצתית הופכת עבורם למקום בו ביכולתם לפרוס רשימה של רצונותיהם ובקשותיהם מאלוהים. אבל לפי הכתובים, תפילה נועדה לסייע לנו להגיע לכדי להתחברות אינטימית עם אלוהים הקדוש, המושלם והצדיק. ההבנה שאלוהים שכזה מטה את אוזנו לברואיו מעוררת בקרבנו הלל ושבח (תהילים כ"ז 4; ס"ג 8-1), חזרה בתשובה ווידוי חטאים (תהילים נ"א; לוקס י"ח 14-9), הכרת תודה (אל הפיליפים ד' 6; אל הקולוסים א' 12), וגורמת לנו להתערב ולתווך בעבור אחרים (השנייה לתסלוניקים א' 11; ב' 16).
בתפילותיהם של שאול או ישוע לרוב אנחנו לא מוצאים עתירה עבור המתפלל עצמו, פרט למקרים בהם הם מצהירים על רצונם, אך תמיד בהכנעה לרצונו של אלוהים (מתי כ"ו 39; השנייה לקורינתים י"ב 9-7). תפילה, אם כן, היא שיתוף פעולה עם אלוהים שמוביל להגשמת תוכניתו ומטרותיו, ולא נסיון לכופף אותו לרצוננו. כשאנחנו זונחים את רצונותינו בהכנעה לאחד שמכיר את מצבנו טוב יותר מכפי שנוכל אי פעם להבין, "כי יודע אביכם את צרכיכם בטרם תבקשו ממנו" (מתי ו' 8), תפילתנו נוסקת שחקים. תפילות שנישאות מתוך כניעה לרצון אלוהים, נענות תמיד בחיוב, בין אם הן נישאות בידי אדם אחד או אלפים. זהו כוחה האמיתי של תפילה.
נראה כי הרעיון שתפילה משותפת גורמת לאלוהים לפעול יותר מאשר תפילה אישית נובע מפרוש מוטעה של הנאמר במתי י"ח 20-19: "עוד אומר אני לכם, אם שנים מכם יסכימו עלי אדמות בכל דבר אשר יבקשו, היה יהיה להם מאת אבי שבשמים; כי במקום אשר שנים או שלושה נאספים לשמי שם אני בתוכם". מקריאת ההקשר עולה בברור שהקטע דן בתהליכים לפיהם יש לנהוג במקרה של הטלת משמעת קהילתית או טיפול באח חוטא. פירוש פסוקים אלה כמתן הבטחה למאמין שיקבל כל דבר שיבקש בהסכמה עם מאמין אחר, ולא משנה כמה הוא טיפשי ובלתי מוסרי, לא רק שאינו מתאים לקטע הזה שעניינו משמעת קהילתית, אלא גם מתעלם מהנאמר ביתר הפסוקים, ובייחוד באלה שדנים בריבונותו של אלוהים ובמצוות שניתנו למאמינים לציית בהכנעה לרצונו של אלוהים ולא ההיפך.
כמו כן, האמונה שכאשר "שניים או שלושה נאספים" על מנת להתפלל, לתפילותיהם נלווה מעין כוח קסום שבאופן אוטומטי גורם להגשמת התפילה היא מגוחכת. ישוע נוכח כמובן כששניים או שלושה מתפללים יחדיו, אבל הוא נוכח בה במידה גם כשמאמין מתפלל לבד, גם אם הוא מרוחק מאחרים מרחק של אלפי קילומטרים. הפירוש המוטעה של פסוקים אלה מעיד על החשיבות התהומית שטמונה בקריאה והבנה נכונה של פסוקים בהקשרם לאור כל הכתובים.
English
יש חשיבות לתפילה בציבור? לתפילה בציבור יש כוח רב יותר מאשר לתפילה אישית?
