שאלה
?מאמינים צריכים להתעמל? מה יש לכתובים לומר בנושא הבריאות?
תשובה
בראשונה לטימותיאוס ד' 8 נאמר, "שהרי ההתאמנות הגופנית מועילה במידה מעטה, אבל החסידות מועילה בכל ובה הבטחה לחיים שבהווה ולחיים שלעתיד לבוא". שים לב שהפסוק אינו אומר שלהתעמלות אין כל ערך! מה שכן נאמר הוא שלמרות שלהתעמלות יש ערך, חשוב לוודא שסדר העדיפויות שלנו יהיה נכון שכן לחסידות יש ערך גדול יותר. השליח שאול משתמש באימון גופני כהמחשה לאמת רוחנית. בראשונה אל הקורינתים ט' 27-24 אנחנו קוראים: "האם אינכם יודעים שהרצים באצטדיון אומנם רצים כולם, אבל אחד מקבל את הפרס? בדומה לכך, רוצו למען תשיגוהו. כל מתחרה נוהג להינזר בכל התחומים; הללו - כדי להשיג זר נובל, אבל אנחנו כדי להשיג זר שלא יבול. לכן אני רץ לא כמי שמגשש באפלה, ואני נאבק לא כמי שמכה באוויר, אלא נוהג אני בקשיחות עם גופי ומשעבדו, שמא לאחר שאטיף לאחרים, אני עצמי אמצא פסול". בשנייה לטימותיאוס ב' 5: " וגם המשתתף בתחרות לא יוכתר אם לא יתחרה לפי הכללים". ובשנייה לטימותיאוס ד' 7, " את המלחמה הטובה נלחמתי, את המרוץ השלמתי, את האמונה שמרתי".
ברור, אם כן, שאין שום דבר רע בכך שהמאמין המשיחי מתעמל. למעשה, כתבי הקודש עומדים על כך שעלינו לדאוג לגופנו (הראשונה לקורינתים ו' 20-19). באגרת אל האפסים ה' 29 נאמר, "הן מעולם לא שנא איש את בשרו, אלא הוא מכלכל ומטפח אותו..." הכתובים מזהירים אותנו נגד גרגרנות (דברים כ"א 20; משלי כ"ג 2; השנייה לפטרוס א' 7-5; השנייה לטימותיאוס ג' 9-1; השנייה לקורינתים י' 5). אך בו בזמן הם יוצאים גם נגד יהרה (שמואל א' ט"ז 7; משלי ל"א 30; הראשונה לפטרוס ג' 4-3). מה אומרים הכתובים על בריאות? היה בריא! כיצד נשיג מטרה זו? על ידי התעמלות במתינות ואכילה בצורה בריאה. זוהי השקפת הכתובים בכל הנוגע לבריאות והתעמלות.
English
מאמינים צריכים להתעמל? מה יש לכתובים לומר בנושא הבריאות?
