שאלה
מה צריך לעשות הורה משיחי שיש לו "בן אובד" (או בת)?
תשובה
סיפור הבן האובד (לוקס ט"ו 32-11) מכיל מספר עקרונות שהורים מאמינים יכולים להשתמש בהם אם הם מוצאים את עצמם במצב בו עליהם להתמודד עם ילדים שמפנים גב לאלוהים והולכים בדרך ההפוכה מכפי שחונכו. חשוב לזכור שכשבן או בת מגיעים "לבגרות", הם לא נמצאים עוד תחת סמכותם של הוריהם.
בסיפור הבן האובד, לוקח הבן את חלקו בירושת אביו, הולך לארץ רחוקה ומבזבז שם את כל כספו. כשילד לא נולד מחדש והופך למאמין, זה אך טבעי שזה מה שהוא יעשה. אך כשמדובר בילד שבשלב כזה או אחר בחייו בחר ללכת אחרי ישוע, אנחנו קוראים לו "אובד". המושג "אובד" עצמו אינו מופיע בסיפור. משמעות המושג היא, "בזבזן שפועל בצורה פזיזה ופזרנית, או אדם שבזבז את כל מקורות המחיה שלו". מושג זה, אם כן, בהחלט מתאר כהלכה את הבן אודותיו אנחנו קוראים בלוקס ט"ו. אנחנו קוראים על ילד שעוזב את הבית, לוקח את הירושה שהוריו השקיעו בו לאורך שנים של טיפוח, לימוד, אהבה ודאגה, ומשליך הכל מאחרי גבו כשהוא מורד נגד הוריו ונגד סמכותם. ילד זה פונה אל העולם ומבזבז את ירושתו ודוחה את הערכים שהנחילו לו הוריו.
שים לב שההורה בסיפור אינו עוצר בעד הילד מלעזוב. הוא גם אינו הולך אחרי ילדו ומנסה להגן עליו מפני עצמו. ההורה אינו מתערב בבחירות ובהחלטות שהילד עושה. הוא נשאר בבית ומתפלל במסירות, וכהילד הסורר שב בו מדרכו, הוא מחכה ומצפה לשובו - גם אם הרחיק לכת מאוד - והוא פוגש אותו בשמחה ובששון.
מוסר ההשכל בסיפור הוא שכשבנים ובנות בוחרים ללכת בדרך שברור לנו שהיא עתידה להוביל לתוצאות הרות גורל, על ההורים לוותר ולהניח להם לעזוב. ההורה אינו הולך אחרי ילדו ואינו מתערב בתוצאות מעשיו. על ההורה להישאר בבית, להתפלל בדבקות ולצפות לסימנים של חזרה בתשובה ושינוי כיוון מצד ילדו. כל עוד הוא אינו רואה עדות לשינוי המיוחל, על ההורה לא להתערב במעשי ילדו או להיות חטטן (הראשונה לפטרוס ד' 15).
כשילדינו מגיעים "לבגרות" הם נתונים אך ורק תחת מרותו וסמכותו של אלוהים (אל הרומים י"ט 7-1). כהורים עלינו לעמוד לצידם של ילדינו ולתמוך בהם כשהם עושים סוף סוף את הצעד המיוחל ופונים שוב לאלוהים. אלוהים משתמש בסבל שהילד האובד הביא על עצמו במטרה להביא אותו להבנה ולהכרה בו ובריבונותו. האחריות להגיב בהתאם היא של כל אדם באשר הוא. כהורים איננו יכולים להושיע את ילדינו, רק אלוהים יכול לעשות זאת. עד שזה יקרה, כל מה שנותר לנו לעשות הוא להתפלל ולהשאיר את הדברים בידיו האמונות של אלוהים. זהו תהליך כואב, אבל כשהוא נעשה בהתאם להכוונת אלוהים, הוא ימלא את ליבנו בשלום. אל לנו לשפוט את ילדינו, שכן המשפט הוא לאלוהים בלבד. בזו בדיוק נחמתנו, "...השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" (בראשית י"ח 25).
English
מה צריך לעשות הורה משיחי שיש לו "בן אובד" (או בת)?
