שאלה
?מתי/ איך אנו מקבלים את רוח הקודש
תשובה
השליח שאול אמר מפורשות שאדם מקבל את רוח הקודש ברגע בו הוא מאמין שישוע המשיח הוא מושיעו האישי ואדוניו. בראשונה אל הקורינתים י"ב 13 נאמר, “הרי ברוח אחת הוטבלנו כולנו לגוף אחד, יהודים כיוונים, עבדים כבני חורין, וכולנו הושקינו רוח אחת". באגרת אל הרומים ח' 9 נאמר שאדם שאינו מחזיק ברוח הקודש, אינו שייך למשיח - “אך אתם אינכם כפופים לבשר, כי אם לרוח, אם אמנם רוח אלהים שוכנת בכם. ומי שאין לו רוח המשיח אינו שיך למשיח". מהאגרת אל האפסים א' 14-13 אנחנו למדים שרוח הקודש היא חותם הישועה לאלה שהאמינו, “ובו נחלתכם גם אתם; שכן בשמעכם את דבר האמת, את בשורת ישועתכם, ובהאמינכם בו, נחתמתם גם אתם ברוח ההבטחה, רוח הקודש, אשר היא ערבון לנחלתנו עד לפדיית הקנין, לתהילת כבודו".
שלושת הפסוקים שלעיל מבהירים באופן שאינו משתמע לשתי פנים שהמאמין מקבל את רוח הקודש ברגע הישועה. שאול השליח לא יכול היה לטעון שכולנו נטבלנו ברוח אחת וכי לכולם ניתנה רוח אחת ממנה אנחנו מושקים, לולא הוא חשב שכל המאמינים בקורינתוס, אליהם שלח את אגרתו, אחזו ברוח הקודש. ולפי האגרת אל הרומים אדם שאין לו את רוח הקודש אינו שייך למשיח. כפועל יוצא מכך, עצם המצאותה של רוח הקודש בקרב המאמין היא למעשה אות וסמל לכך שאותו אדם אכן נושע. יתרה מכך, רוח הקודש לא יכול להיות חותם הישועה, כנטען באגרת אל האפסים, אם המאמין לא מקבל אותה כבר ברגע הישועה. פסוקים רבים עומדים על כך שהישועה שלנו היא עובדה סגורה ומוגמרת ברגע שאנחנו מקבלים את ישוע כמושיענו.
פעמים רבות אנחנו מבלבלים בין תהליכי פעולת רוח הקודש. קבלת רוח הקודש ושכינתה בקרבנו מתרחשת ברגע שאדם נושע. התמלאות ברוח הקודש היא תהליך מתמשך בחיי המאמין. אנחנו מאמינים שטבילה ברוח הקודש מתרחשת ברגע הישועה, אך ישנם מאמינים שלא מקבלים עמדה זו. כתוצאה מכך לעתים קיים בלבול בין הטבילה ברוח הקודש לבין "קבלת רוח הקודש".
אז איך אנחנו מקבלים את רוח הקודש? אנחנו מקבלים את רוח הקודש ברגע בו אנחנו מאמינים באדון ישוע המשיח כמושיענו (יוחנן ג' 16-5), והיא חלק בלתי נפרד מחיינו באורח קבע מהרגע בו אנחנו מאמינים.
English
איך ומתי בדיוק אנחנו מקבלים את רוח הקודש?
