שאלה
מהי בדיוק הצרה הגדולה? איך אנחנו יודעים שהיא תמשך שבע שנים?
תשובה
הצרה הגדולה היא תקופה בעתיד שתארך שבע שנים במהלכן אלוהים יסיים להטיל משמעת על ישראל ולכונן את משפטו על העולם הלא מאמין. גוף המשיח, או הקהילה, מורכב מאלה ששמו את ביטחונם בדמותו ופועלו של ישוע להושיע אותם מעונש בעבור חטאיהם וכתוצאה מכך לא יהיו נוכחים בעת הצרה הגדולה. ישוע יאסוף אליו את שלו באירוע שמכונה בדרך כלל "ההלקחות" (הראשונה אל התסלוניקים ד' 18-13; הראשונה אל הקורינתים ט"ז 53-51). המאמינים בישוע לא נועדו לזעם אלוהים שיבוא על העולם (הראשונה אל התסלוניקים ה' 9). לאורך הכתובים, מיוחסים לצרה הגדולה שמות כמו:
1) יום ה' (ישעיהו ב' 12; י"ג 6, 9; יואל א' 15; ב' 1, 11, 31; ג' 14; הראשונה אל התסלוניקים ה' 2).
2) צר או צרה (דברים ד' 30; צפניה א' 1)
3) צרה גדולה – תוך התייחסות נקודתית בעיקר למחצתית השנייה של תקופת שבע השנים (מתי כ"ד 21)
4) זמן או יום צרה (דניאל י"ב 1; צפניה א' 15)
5) עת צרת יעקוב (ירמיהו ל' 7)
כדי להבין נכונה מהי מטרת תקופת הצרה הגדולה חשוב להבין את הנאמר בדניאל ט' 27-24. פסוקים אלה מדברים על שבעים שבועים שיבואו על עם ישראל, עמו של דניאל. דניאל מדבר בפסוק 24 על תקופת זמן בה אלוהים ירשה: "לכלא הפשע ולחתום חטאות ולכפר עוון ולהביא צדק עולמים ולחתום חזון ונביא ולמשוח קודש קודשים". אלוהים מכריז כי כל אותם דברים יתגשמו במהלך "שבעים השבועים". חשוב מאוד להבין שהמילה שבועים לא מעידה על שבוע במתכונת הרגילה של המילה (כלומר שבעה ימים). בביטוי שבועים שבעה (פס' 25) הכוונה לשבעים פעמים שבע. התקופה עליה אלוהים מדבר היא בעצם כפולה של שבע שנים במספר שבעים, או 490 שנים. אישור לכך אנחנו מוצאים בהמשך הקטע. בפסוקים 25 ו-26, נאמר לדניאל שהמשיח "יכרת" אחרי "השבוע הששים ושנים" (יחד שישים ותשע שבועות) שספירתם תחל עם ההכרזה על בניית ירושלים מחדש. במילים אחרות, 69 כפול שבע שנים (483 שנים) לאחר ההכרזה על בניית ירושלים מחדש, המשיח ימות. חוקרי המקרא מאשרים שאכן חלפו 483 שנה מרגע ההכרזה על שיקום ירושלים בידי הגולים ששבו מבבל ועד לצליבתו של ישוע. מרבית החוקרים המשיחיים, ללא קשר לפרשנות התיאולוגית שהם מעניקים לאירועים עתידיים, מסכימים בכל הנוגע לפרשנות שבעים השבועים של דניאל.
ארבע מאות שמונים ושלוש שנים חלפו מאז יצאה ההוראה להקים מחדש את ירושלים ועד לכריתתו של המשיח. זה משאיר לנו שבוע אחד (שבע שנים) שצריך להתגשם לפי דניאל ט' 24 – כלומר "... לכלא הפשע ולחתום חטאת ולכפר עוון ולהביא צדק עולמים ולחתום חזון נביא ולמשוח קודש קודשים". את שבע השנים האחרונות האלה אנחנו מכנים תקופת הצרה הגדולה – ימים בהם אלוהים יסיים להטיל את משפטו על חטאי ישראל.
בדניאל ט' 27 מופיעים מספר הדגשים באשר לתקופת שבע השנים של הצרה הגדולה: "והגביר ברית לרבים שבוע אחד,וחצי השבוע ישבית זבח ומנחה, ועל כנף שקוצים משומם, ועד כלה ונחרצה תיתך על שומם". האישיות עליה מדבר הפסוק היא אותה אישיות אותה מכנה ישוע "השיקוץ המשומם" (מתי כ"ד 15), ויוחנן השליח מכנה אותו בהתגלות י"ג החיה. בדניאל ט' 27 נאמר שהחיה יכרות ברית לשבוע אחד (שבע שנים), אך במחצית השבוע (שלוש וחצי שנים אל תוך תקופת הצרה הגדולה), הוא יפר את הברית, ויפסיק להקריב קורבנות וזבחים. בהתגלות י"ג אנחנו לומדים שהחיה יציב פסל בדמותו בבית המקדש וידרוש מיושבי העולם לעבוד אותו ולסגוד לו. בפסוק 5 נאמר שתקופה זו תמשך ארבעים ושניים חודשים, שהם שלוש וחצי שנים. בדניאל ט' 27 נאמר שזה יקרה באמצע השבוע, ובהתגלות י"ג 5 אנחנו קוראים שהחיה יפעל במשך תקופה של ארבעים ושניים חודשים. קל לראות שהאורך הכולל של התקופה הוא 84 חודשים או שבע שנים. בדניאל ז' 25 אנחנו נתקלים בביטוי נוסף: "עידן ועידנים וחצי עידן" (עידן = שנה אחת; עידנים = שנתיים, חצי עידן = חצי שנה; ביחד שלוש וחצי שנים), שמדבר גם הוא על הצרה הגדולה, או ליתר דיוק על חציו האחרון של תקופת שבע השנים של הצרה הגדולה כשהשיקוץ המשומם (החיה) יהיה בשלטון.
בהתגלות י"א 3-2 אנחנו קוראים על 1260 ימים, שהם ארבעים ושניים חודשים, ובדניאל י"ב 12-11 על 1290 ימים ועל 1335 ימים - שמתייחסים כולם לנקודת מחצית הזמן של תקופת הצרה הגדולה. הימים הנוספים אודותם אנחנו קוראים בדניאל י"ב כוללים כנראה את התקופה שתבוא בסוף משפט האומות (מתי כ"ה 46-31) ואת תקופת כינון שלטון אלף השנים של ישוע (התגלות כ' 6-4).
English
מהי בדיוק הצרה הגדולה? איך אנחנו יודעים שהיא תמשך שבע שנים?
