שאלה
?מי היו שנים-עשר התלמידים/ שליחים של ישוע המשיח
תשובה
רוח הקודש, המנחם שבא מן האב (יוחנן ט"ו 26), שוכן בקרבו של כל מאמין משיחי. רוח הקודש מסייע למאמינים בעת תפילה (יהודה א' 20) ו"מפגיע בעד הקדושים בהתאם לרצון אלוהים" (רומים ח' 27). הוא גם מדריך את המאמין לכדי חיים של צדקה וקדושה (גלטים ה' 18-16) ומניב את פרותיו בקרבם של אלה שנכנעים לו (גלטים ה' 23-22). המאמין המשיחי נקרא להכנע לרצון אלוהים ולהתהלך ברוח.
"הליכה" בכתובים היא לעיתים קרובות מטאפורה לחיי היומיום המעשיים. החיים המשיחיים הם מסע, ואנחנו נקראים להתהלך במסע הזה – להמשיך ולהתקדם קדימה באופן עקבי. הנורמה שמציבים הכתובים לכל המאמינים היא שהם יתהלכו ברוח: "אם חיינו מן הרוח, הבה גם נתהלך על פי הרוח" (גלטים ה' 25; ראה גם רומים ח' 14). במילים אחרות, ברגע שנולדנו מחדש במשיח הרוח העניק לנו חיים (יוחנן ג' 6), ועכשיו עלינו להמשיך ולחיות, מדי יום ביומו, בהדרכת והכוונת רוח הקודש.
להתהלך ברוח הקודש זאת אומרת להכנע לשליטתו, להניח לו להדריך ולכוון את צעדינו, ולאפשר לו להשפיע עלינו. להתהלך ברוח זה ההפך מהתנגדות לרוח הקודש או התנהגות שגורמת לו צער (אפסים ד' 30).
פרק ה' באגרת אל הגלטים בוחן את פעולת רוח הקודש בקרב המאמין. ההקשר הוא של חירות מתורת משה (גלטים ה' 1). המתהלכים ברוח "מייחלים לתקווה, פרי הצדקתנו" (פס' 5) ואינם נתונים עוד תחת עול התורה (פס' 18). כמו כן, המתהלכים ברוח לא ממלאים את תאוות הבשר (פס' 16). הבשר – הטבע החוטא שלנו שנתון תחת השפעתו של החטא – עומד בניגוד ישיר לרוח (פס' 17). כשהבשר הוא שנמצא בשליטה, התוצאות הן צפויות (פס' 21-19). אבל כשרוח הקודש הוא ששולט בחיינו, הוא מפיק בקרבנו פרות שמפארים את אלוהים, פרות עליהם התורה אינה חלה (פס' 23-22). המאמינים המשיחיים "צלבו את בשרם עם תשוקותיו ותאוותיו" (פס' 24), ועכשיו מתהלכים על פי הרוח (פס' 25).
אלה שמתהלכים ברוח מאוחדים איתו ומניבים את הפרות שרוח הקודש מניב. לפיכך, אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים באהבה – הם חיים באהבה לאלוהים ולזולת. אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים בשמחה – הם מפגינים אושר ושמחה לנוכח מה שאלוהים עשה, עושה ויעשה. אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים בשלום – הם חיים חיים נטולי דאגה ומסרבים להכנע לחרדה (פיליפים ד' 6). אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים באורך רוח – הם ידועים ברבים כאנשים מלאי סבלנות וכמי שלא ממהרים לכעוס ולהתעצבן. אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים בנדיבות – הם מפגינים דאגה והתעניינות בצרכיהם של אחרים. אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים בטוב לב — המעשים שלהם מפגינים מידות טובות וקדושה. אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים בנאמנות – הם נאמנים בבטחונם באלוהים ובדברו. אלה שמתהלכים ברוח ¬מתהלכים בענווה – מה שמאפיין אותם הוא ענווה, חסד והודיה לאלוהים. אלה שמתהלכים ברוח מתהלכים בריסון עצמי – הם מפגינים מתינות, איפוק ואת היכולת לומר "לא" למאוויי הבשר שלהם.
אלה שמתהלכים ברוח הקודש סומכים על רוח הקודש שידריך ויכוון את המחשבות, המילים והמעשים שלהם (רומים ו' 14-11). הם מפגינים קדושה באורח החיים היומיומי שלהם, מדי רגע ברגע, בדיוק כמו שישוע עשה כש"בהיותו מלא רוח הקודש, שב ישוע מן הירדן, והרוח הובילה אותו במדבר" (לוקס ד' 1).
להתהלך ברוח הקודש זאת אומרת להיות מלאים ברוח הקודש, ועל התוצאות של המלאות ברוח הקודש נמנים הודיה, שירים, ושמחה (אפסים ה' 20-18; קולוסים ג' 16). אלה שמתהלכים ברוח הולכים בעקבות הדרכתו של רוח הקודש. דבר המשיח שוכן בקרבם בשפע (קולוסים ג' 16), ורוח הקודש משתמש בדבר אלוהים להוראה, לתוכחה, לתיקון, ולחינוך שלהם במעגלי צדק (ראה השנייה לטימותיאוס ג' 16). הם חיים את כל חייהם באורח שמפאר את בשורת ישוע, ורוח הקודש מניע אותם קדימה בציות. כשאנחנו מתהלכים ברוח, אנחנו מוצאים שתאוות הבשר מלאות החטא לא שולטות יותר בנו ומכוונות את צעדינו.
English
מה זאת אומרת להתהלך ברוח הקודש?
