שאלה
?מה אומרים כתבי הקודש על מלחמות
תשובה
לא מעט אנשים קוראים את המצווה "לא תרצח" (שמות כ' 13), ומבקשים ליישם אותה במקרה של מלחמה. זו טעות. נכון, הכתובים אכן מצווים שלא לרצוח, אבל רצח משמעותו הרג שתוכנן מראש בזדון. אלוהים ציווה על ישראל לצאת למלחמה נגד עמים אחרים (יהושע ד' 13; שמואל א' ט"ו 3). המקרא מתאר מספר פשעים שגררו בעטים עונש מוות (שמות כ"א 12, 15; כ"ב 19; ויקרא כ' 11). אלוהים לא מתנגד להרג בכל מצב שהוא, אלא במקרה של רצח. מלחמה היא אף פעם לא דבר טוב, אבל לפעמים היא נחוצה. בעולם מלא באנשים חוטאים (אל הרומים ג' 18-10), מלחמה היא דבר בלת נמנע. לפעמים הדרך היחידה למנוע מאנשים חוטאים ומרושעים לגרום לנזק תהומי היא לצאת למלחמה נגדם.
מלחמה היא דבר נורא! מלחמה תמיד נובעת כתוצאה מחטא (אל הרומים י' 18-10). בתנ"ך, אלוהים ציווה על בני ישראל: ל"נקום את נקמת בני ישראל מאת המדיינים ..." (במדבר ל"א 2). ובדברים כ' 17-16 נאמר: "רק מערי העמים האלה אשר ה' אלוהיך נותן לך נחלה לא תחיה כל נשמה; כי החרם תחרימם. החיתי והאמורי, הכנעני והפריזי, החוי והיבוסי, כאשר ציווך ה' אלוהיך". בשמות י"ז 16 אנחנו קוראים: "ויאמר כי על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדור דור". ובדומה גם בשמואל א' ט"ו 18, "וישלחך ה' בדרך ויאמר לך והחרמתה את החטאים, את עמלק, ונלחמת בו עד כלותם אותם". ברור, אם כן, שאלוהים אינו מתנגד למלחמות. ישוע עמד תמיד בהסכמה מושלמת עם האב (יוחנן י' 30), אנחנו לא יכולים לטעון שהמלחמות המתוארות בתנ"ך לא היו רצונו של אלוהים. אלוהים לעולם לא משתנה (מלאכי ג' 6; יעקב א' 17).
כשישוע ישוב בשנית, ביאתו תהייה מלווה בעוז וכוח. בהתגלות י"ט 21-11 נאמר. "ראיתי את השמים פתוחים והנה סוס לבן והיושב עליו נקרא נאמן ואמיתי; בצדק הוא שופט ולוחם. עיניו שלהבת אש, על ראשו עטרות רבות, ויש לו שם כתוב אשר אין איש יודע אותו מלבדו. הוא לבוש בגד טבול בדם ושמו נקרא דבר האלוהים. צבאות השמים יוצאים אחריו, רכובים על סוסים לבנים ולבושים בוץ לבן וטהור. מפיו יוצאת חרב חדה להכות בה את הגוים והוא ירעם בשבט ברזל. הוא דורך את גת היין של חרון אף אלוהי צבאות, ועל בגדו ועל ירכו כתוב שם: "מלך המלכים ואדון האדונים". ראיתי מלאך אחד עומד בשמש וקורא בקול גדול, באמרו לכל בעלי כנף המעופפים באמצע השמים: 'בואו, האספו אל הסעודה הגדולה אשר לאלוהים, למען תאכלו בשר מלכים ובשר שרי אלפים, בשר גיבורים ובשר סוסים ורוכביהם, ובשר הכל: גם חופשים ועבדים, גם קטנים וגם גדולים'. וראיתי את החיה ואת מלכי הארץ וצבאותיהם נאספים לעשות מלחמה ביושב על הסוס ובצבאו. החיה נתפסה ואיתה נביא השקר שעשה את האותות לפניה והתעה באמצעותם את מקבלי תו החיה ואת המשתחוים לצלמה; השנים הושלכו חיים אל אגם האש הבוער בגפרית. והנשארים נהרגו בחרב היוצאת מפי היושב על הסוס, וכל בעלי הכנף שבעו מבשרם".
זו טעות לטעון שאלוהים אינו תומך לעולם במלחמה. ישוע הוא לא פאציפיסט. בעולם מלא ברשעים, לפעמים יש צורך במלחמה בכדי למנוע רשע גדול יותר. לו היטלר לא היה נוחל תבוסה במלחמת העולם השנייה, כמה עוד מיליוני יהודים היו נרצחים? לו מלחמת האזרחים בארצות הברית לא הייתה פורצת, כמה זמן עוד היה על השחורים לסבול תחת עול העבדות? אנחנו צריכים לבסס את אמונתנו על הכתובים, לא על הרגשות שלנו (השנייה לטימותיאוס ג' 17-16).
בקוהלת ג' 8 נאמר, "עת לאהוב ועת לשנוא, עת מלחמה ועת שלום". בעולם שמלא בחטא, שנאה ורשע (אל הרומים ג' 18-10), מלחמה היא דבר בלתי נמנע. כל המלחמות נובעות כתוצאה מחטא, מי יותר ומי פחות. מאמינים לא צריכים לשאוף למלחמה, אבל הם גם לא צריכים להתנגד לממשלות שאלוהים כונן בשלטון (אל הרומים י"ג 4-1; הראשונה לפטרוס ב' 17), ולמדיניות ההגנה שלהן. הדבר החשוב ביותר שאנחנו יכולים לעשות בזמן מלחמה הוא להתפלל לחוכמת אלוהים עבור המנהיגים, לבטחון הצבא, לפיתרון מהיר של המאבק, ולמיעוט בנפגעים – בשני צידי המתרס (אל הפיליפים ד' 7-6).
English
מהי עמדת הכתובים בכל הקשור למלחמות?
