שאלה
?היכן היה ישוע בשלושת הימים בין מותו לתחייתו
תשובה
באגרת הראשונה לפטרוס ג' 19-18 נאמר, “הן גם המשיח מת לכפרת חטאים, אחת ולתמיד, הצדיק בעד הרשעים, כדי לקרב אותנו אל האלוהים. הוא הומת בבשרו, אך החיה ברוח, ובה גם הלך ובישר לרוחות הכלואות במאסר".
המילה "ברוח" בפסוק 18 היא בעלת אותו משקל תחבירי בדיוק כמו המילה "בבשר”. נראה שעלינו להתייחס אל השתיים באופן זהה. הבשר והרוח הם בשרו ורוחו של המשיח. הניסוח "החיה ברוח" עומד על העובדה שישוע שנשא את החטא ואת המוות, הפריד את רוחו האנושית מהאב (מתי כ"ז 46). הניגוד הוא בין הבשר לבין הרוח כמו במתי כ"ז 41 ובאגרת אל הרומים א' 4-3, ולא בין בשרו של המשיח לבין רוח הקודש. בשרו של ישוע מת על הצלב, אבל רוחו נותרו חיה.
באגרת הראשונה לפטרוס ג' 22-18 מתואר הקשר הנחוץ בין סבלו של המשיח (פס' 18) ותפארתו (פס' 22). שמעון כיפא הוא היחיד שמביא מידע ספציפי על מה שהתרחש בין סבלו של המשיח להתפארותו בכבוד. המילה ביוונית שמתורגמת כ"בישר" בפסוק 19 היא לא המילה שמשמשת בדרך כלל בברית החדשה לתיאור הכרזת הבשורה. המשמעות שלה היא פשוט "להכריז מסר". ישוע סבל ומת על הצלב, בגופו, בבשרו. אבל רוחו נותרו חיה והוא הפקיד אותה בידי האב. לפי כיפא, בשלב כלשהו בין מותו לתחייתו, ישוע הלך ובישר "לרוחות הכלואות במאסר”.
מלכתחילה שמעון כיפא התייחס לאנשים כאל "נפשות" ולא "רוחות" (ג' 20). בברית החדשה, המילה "רוח" משמשת בכדי לתאר מלאכים או שדים, לא בני אדם; ונדמה שפסוק 22 תומך בעמדה זו. בנוסף לכך, הכתובים לא מכילים התייחסות כלשהי לכך שישוע ביקר בגהינום. במעשי השליחים ב' 31 נאמר שנפשו לא נעזבה לשאול; שאול הוא לא הגהינום. המילה "שאול" מתייחסת לעולם המוות, מקום זמני בו המתים מחכים לתקומתם, מי לחיי עולם ומי לדראון עולם. בספר ההתגלות כ' 15-11 אנחנו רואים הבדל ברור בין שאול והגהינום. גהינום הוא מקום קבוע וסופי בו יבלו את הנצח אלה שלא נתנו את חייהם לישוע. שאול הוא מקום זמני.
ישוע הכניע את רוחו לאב, מת, ובשלב מסוים בין מותו ותחייתו, ביקר בעולם המוות בו הוא העביר מסר לרוחות (סביר להניח שמדובר במלאכים שסרחו, ראה יהודה פס' 6) שהיו במקום ככל הנראה מהתקופה שקדמה למבול בימיו של נוח, כפי שמבהיר פסוק 20. שמעון כיפא לא אומר לנו מה נאמר לרוחות הכלואות, אבל זה וודאי לא היה מסר של גאולה, שכן מלאכים לא יכולים להיוושע (אל העברים ב' 16). סביר להניח שזו הייתה הכרזת ניצחון נגד השטן ומשרתיו (הראשונה לפטרוס ג' 22; אל הקולוסים ב' 15). האגרת אל האפסים ד' 10-8 מרמזת גם על כך שישוע ככל הנראה ביקר גם "בגן העדן" (בשורת לוקס ט"ז 20; כ"ג 43) ולקח עימו לשמיים את כל אלה שהאמינו בו לפני מותו.
הכתובים לא מעידים בברור על מה שישוע עשה בשלושת הימים שבין מותו לתחייתו, אך נראה שהוא הכריז את ניצחונו על המלאכים שסרחו ועל אלה שלא נושעו. מה שאנחנו יכולים לדעת בוודאות הוא שישוע לא העניק הזדמנות נוספת לישועה לאנשים לאחר מותם. הכתובים אומרים שלאחר מותנו נעמוד למשפט (אל העברים ט' 27), ללא הזדמנות נוספת כלשהי. אין תשובה ברורה באשר למה שישוע עשה בשלושת הימים שבין מותו לתחייתו. זהו אולי עוד אחד מהסודות שנגלה יום אחד כשנגיע אל תהילתו.
English
איפה היה ישוע בשלושת הימים שבין מותו לתחייתו?
