שאלה
?אם אני אתחיל להאמין בישוע, משפחתי תתכחש לי ואני אהיה נרדף ע"י בני עמי. מה אני עושה
תשובה
לעתים קרובות המאמין בישוע עשוי למצוא שהחיים בקרב עם שהדת היא חלק אינגרלי מקיומו ותרבותו הוא לא פשוט. המחיר הוא גבוה. כתבי הקודש מכילים תובנות לכל תלאות ומצוקות החיים, בלי קשר לזמן ולמקום. ישוע הבהיר כי ההליכה בעקבותיו כרוכה בסיכון. האמונה בישוע מסכנת את כל מה שיש לנו. בראש ובראשונה, המחיר שאנחנו משלמים הוא אנחנו עצמנו. ישוע אמר לקהל שהלך בעקבותיו "מי שרוצה לבוא אחרי, שיתכחש לעצמו ויקח את צלבו וילך אחרי" (מרקוס ח' 34). הצלב היה מכשיר ששימש להמתה, וישוע הבהיר שאם ברצוננו ללכת אחריו, עלינו למעשה למות לעצמנו. כדי שנוכל להתמיד בחיינו החדשים איתו, כל הרצונות והשאיפות הפיזיים שלנו צריכים "להיצלב", כי הרי אין מי שיכול לשרת שני אדונים (לוקס ט"ז 13). אבל החיים החדשים הללו נפלאים וערכם נעלה יותר מכל דבר אחר שאנחנו יכולים להחזיק בו בעולם הזה.
בנוסף לכך, ההליכה שלנו אחרי ישוע יכולה לעלות לנו במשפחה ובחברים. בבשורת מתי י' 39-32 ישוע הסביר שבואו יביא מחלוקות בין חסידיו לבין בני משפחותיהם ויקיריהם, אבל מי שלא ישנא (בכך הכוונה היא שיאהב פחות) את משפחתו אינו ראוי ללכת אחריו. אם אנחנו מתכחשים לישוע במטרה לשמור על שלום ביתנו, הוא יתכחש לנו בשמים, ואם ישוע מתכחש לנו, תימנע מאיתנו הכניסה לגן העדן. אבל אם נודה בו לפני בני אדם, מבלי לקחת בחשבון את המחיר האישי שאולי נצטרך לשלם, הוא יאמר לאביו, “הם שייכים לי – ברוכים הבאים למלכותי”. חיי הנצח הם "מרגלית יקרת ערך" כמתואר בבשורת מתי י"ג 45-44 ששווה להקריב עבורם את כל רכושנו. אין כל טעם להאחז בדברים שערכם מוגבל לחיים קצרים וברי חלוף ולאבד בעטיים את הנצח. “מה תועלת תצמח לאדם אם ירויח את כל העולם ויפסיד את נפשו?" (מרקוס ח' 36). ג'ים אליוט, שליח הבשורה שנהרג כשהביא את בשורת המשיח אל האינדיאנים באקוודור, אמר, “מי שנותן את מה שאין ביכולתו להרוויח אינו יכול לשמור את מה שאין ביכולתו לאבד”.
ישוע הבהיר גם שרדיפות למען שמו הן בלתי מן הנמנע. הוא הזהיר אותנו לצפות לכך שרדיפות יהיו חלק בלתי נפרד ממה שמיועד לתלמידיו, ועודד אותנו לעמוד בהן. הוא אפילו קרא למי שנרדף "מבורך" ואמר, "אשרי הנרדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות השמים. אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם ויעלילו עליכם בגללי. שמחו וגילו, כי שכרכם רב בשמים; הרי כך רדפו את הנביאים שהיו לפניכם" (מתי ה' 12-10). הוא מזכיר לנו שעבדיו תמיד נרדפו. נביאי התנ"ך סבלו רדיפות, השמצות, עינויים, רצח, ובמקרה אחד אחד הנביאים אף בותר לשניים (ראה האגרת אל העברים י"א 37). כל השליחים (פרט ליוחנן שהוגלה לאי פטמוס) הוצאו להורג כענישה על שבישרו אודות ישוע. עפ"י המסורת שמעון פטרוס התעקש להצלב עם ראשו כלפי מטה שכן הוא לא מצא עצמו ראוי למות באותה הדרך כמו אדונו. זהו אותו פטרוס שכתב באיגרתו הראשונה, "אשריכם אם יחרפו אתכם בעבור שם המשיח, כי אז רוח הכבוד, רוח אלוהים, נחה עליכם" (הראשונה לפטרוס ד' 14). השליח שאול נכלא, הוכה ונסקל מספר פעמים מאחר שבישר על המשיח, אך הוא חשב שסבלו אינו ראוי לאזכור בהשוואה לתהילה שהוא ידע שמחכה לו (אל הרומים ח' 18).
למרות שהמחיר למסירת חיינו לישוע נראה אולי גבוה, הרי שהגמול עלי אדמות כמו גם זה שבשמים עולה עליו עשרות אלפי מנים. ישוע הבטיח להיות איתנו תמיד, עד לקץ העולם (מתי כ"ח 20); הוא לעולם לא יעזוב או יטוש אותנו (אל העברים י"ג 5); הוא מכיר את הכאב והסבל שלנו, שכן הוא עצמו סבל למעננו (הראשונה לפטרוס ב' 21); לאהבתו אלינו אין כל גבולות, והוא לעולם לא ינסה אותנו מעבר ליכולת העמידה שלנו ותמיד יספק לנו דרך לעמוד בנסיון (הראשונה אל הקורינתים י' 13). כשאדם הוא הראשון במשפחתו לקבל את ישוע כאדונו ומושיעו, הרי שהוא הופך להיות חלק ממשפחת אלוהים ולשגרירו בפני כל אהוביו, אוהביו ומוקיריו, כמו גם בפני העולם כולו. כשגריריו ביכולתנו לשמש ככלי בידי אלוהים שנועד לקרוא אחרים אליו, והוא מעניק לנו שמחה שעולה על כל דבר אחר שביכולתנו להעלות על דעתנו.
English
אם אתחיל להאמין בישוע, משפחתי תתכחש לי ובני עמי ירדפו אותי. אז מה אני אמור לעשות?
