שאלה
?האם ביטחון נצחי מבוסס על כתבי הקודש
תשובה
כשאנשים מכירים בישוע כמושיעם האישי, הם נכנסים למערכת יחסים עם אלוהים שמבטיחה את ישועתם הנצחית. באגרת יהודה פס' 24 אנחנו קוראים: "והוא אשר יכול לשמור אתכם ממכשול ולהעמיד אתכם לפני כבודו נקיים מדופי ומלאי גיל". בכוחו של אלוהים לשמור את המאמין מנפילה. היכולת שלנו לעמוד לפני כס כבודו תלויה בו, לא בנו. ביטחוננו בכך שישועתנו היא נצחית נובע מכך שאלוהים הוא ששומר אותנו ומחזיק בישועתנו.
ישוע הכריז, “ואני נותן להן חיי עולם; ולא תאבדנה לעולם, אף לא יחטוף אותן איש מידי. אבי שנתן אותן לי גדול מכל ואין איש יכול לחטוף אותן מיד האב" (יוחנן י' 28-29). גם ישוע וגם האב אוחזים בנו. מי יוכל לעקור אותנו מאחיזתם של האב והבן?
באגרת אל האפסים ד' 30 נאמר שהמאמינים חתומים ברוח הקודש ליום הגאולה. אם ישועתו של אדם אינה נצחית, הרי שהחותמת לא יכולה באמת להחזיק מעמד עד ליום הגאולה, אלא רק עד ליום שבו נחטא, נתכחש, ולא נאמין עוד. בבשורת יוחנן ג' 16-15 נאמר שכל המאמין בישוע ינחל חיי עולם. אם חיי עולם הובטחו לאדם, אבל אז נלקחים ממנו, הרי שלא מדובר בחיי "עולם". אם ישועה נצחית היא לא אמת, הרי שההבטחות של חיי נצח בכתובים אינן אלא שקר וכזב.
את החיזוק החשוב ביותר לטענה שכשאדם נושע, ישועתו היא נצחית, אנחנו מוצאים באגרת אל הרומים ח' 38-39, שם נאמר: “ואני בטוח כי לא המוות ולא החיים, לא מלאכים ולא שליטים, לא דברים שבהווה ולא דברים שעתידים לבוא, לא כוחות, לא גבהים ולא מעמקים ולא שום יצור אחר לא יוכלו להפרידנו מאהבת אלוהים שבמשיח ישוע אדוננו". הישועה הנצחית שלנו מבוססת על אהבתו של אלוהים לאלה שאותם הוא גאל. הישועה הנצחית שלנו נרכשה בדם המשיח, הובטחה על ידי האב, ונחתמה בידי רוח הקודש.
English
כתבי הקודש באמת מבטיחים לנו ישועה לנצח?