שאלה
מה מה אומרים הכתובים על נתינת מעשר?
תשובה
נושא המעשר הוא נושא שמאמינים רבים מתחבטים בו. בהרבה קהילות מוקדשת תשומת לב מוגזמת לנושא המעשר. אך בה במידה מאמינים רבים מסרבים להיכנע לתוכחה המקראית שעניינה העלאת קורבן לאלוהים. מעשר ותרומה אמורים להינתן בשמחה, ולהחשב כברכה. למרבה הצער, במרבית הקהילות היום, מצב זה הוא נדיר.
מעשר הוא מושג שמבוסס על התנ"ך. בתנ"ך צוו בני ישראל להעלות עשירית מכל רווחיהם או מפרות יבולם לאוהל מועד, ומאוחר יותר לבית המקדש (ויקרא כ"ז 30; במדבר י"ח 26; דברים י"ד 24; דברי הימים ב' ל"א 5). יש שרואים במעשר צורה של מיסוי שנועד לספק את צרכי הכוהנים והלווים שעסקו בהקרבת הקרבנות. הברית החדשה לא מצווה על הקדשת אחוז מסוים מהכנסותיו של המאמין, אלא רק אומרת "...יניח כל אחד מכם תרומה כפי שידו משגת..." (הראשונה אל הקורינתים ט"ז 2). גוף המשיח ברובו אימץ את הסכום שנקבע בתנ"ך כמעשר (עשרה אחוז) כסכום המינימלי המומלץ לתרומה. עם זאת, המאמינים לא צריכים להרגיש מחוייבים תמיד לתת מעשר. הם נקראים לתת כפי יכולתם, איש איש "...כפי שידו משגת...”. לפעמים, זאת אומרת לתת יותר מעשרה אחוז ולפעמים פחות. כל מאמין צריך להתפלל בהתמדה ולדרוש את פני אלוהים בשאלה איזה סכום עליו לתת (יעקב א' 5). אנחנו נקראים כל איש “...כפי שידבנו לבו יתן, לא מתוך צער או הכרח, שהרי את הנותן בשמחה אוהב אלוהים" (השנייה אל הקורינתים ט' 7).
English
מה מה אומרים הכתובים על נתינת מעשר?
