שאלה
?מותר לנשים ללמד בקהילה או לשמש בתפקיד רועה הקהילה? מה אומרים הכתובים על נשים בשליחות הבשורה?
תשובה
אין נושא טעון ויכוח בגוף המשיח בימינו יותר מאשר שאלת מעמדן הרוחני של נשים וזכותן ללמד בקהילה או לשמש בתפקיד רועה הקהילה. חשוב שלא להפוך את הדיון הזה לשאלה של אפליה בין גברים ונשים. יש נשים רבות שמאמינות שאישה אינה רשאית לשרת בתפקיד של רועה קהילה, אך מסכימות שאין הגבלות אחרות כלשהן לגבי שירותן של נשים בקהילה. זו לא שאלה של שוביניזם או אפליה, אלא של פירוש הכתובים.
בראשונה לטימותיאוס ב' 12-11 נאמר, “האשה תלמד בדומיה, בהכנעה שלמה. אינני מרשה לאשה ללמד, אף לא להשתרר על האיש, אלא להשאר בדומיה". בגוף המשיח תפקידים שונים לגברים ולנשים, כפועל יוצא מהדרך בה נבראו בני האדם (הראשונה לטימותיאוס ב' 13) והאופן בו חדר החטא לעולם (השנייה לטימותיאוס ב' 14). אלוהים, באמצעות שאול השליח, אוסר על האישה מלשרת בתפקיד בעל סמכות רוחנית שעולה על זו של הגבר. איסור זה מונע מהאישה לשרת בתפקיד רועה הקהילה, שמעצם מהותו כולל הטפה, לימוד וסמכות רוחנית מעל גברים.
ישנן לא מעט "התנגדויות" להיבט זה של שירות אישה בעמדת סמכות בקהילה. טיעון מקובל אחד הוא ששאול אוסר על נשים ללמד מכיוון שבמאה הראשונה לספירה רוב הנשים היו חסרות השכלה. אבל, בראשונה לטימותיאוס ב' 14-11 אנחנו לא מוצאים אזכור כלשהו ביחס להשכלתן של הנשים. אם השכלה נחשבת לחלק מההכשרה לשירות, הרי שחלקם הארי של תלמידיו של ישוע בימי ראשיתה של הקהילה כנראה שלא היו מוכשרים לשרת אותו. טיעון רווח נוסף הוא ששאול רק אסר על נשים ללמד באפסוס (האגרת הראשונה לטימותיאוס נכתבה לטימותיאוס, שהיה רועה הקהילה באפסוס). העיר אפסוס הייתה מוכרת כמקום מושבו של מקדש האלה היוונית/רומית ארטמיס. באפסוס, הנשים היו הסמכות הרוחנית כשזה הגיע לפולחן ארטמיס. עם זאת, בראשונה לטימותיאוס איננו מוצאים שום אזכור לאלה ארטמיס, ובנוסף לכך, שאול אינו מזכיר את הפולחן לארטמיס כסיבה לאיסור האמור בראשונה לטימותיאוס ב' 12-11.
טיעון אחר גורס ששאול מתייחס רק למקרים בהם מדובר בבני זוג נשואים, ולא לגברים ונשים באופן כללי. אכן, הנוסח היווני של הראשונה לטימותיאוס ב' 14-11 יכול להתייחס גם לבעלים ונשותיהם, אך עם זאת, המשמעות הבסיסית של המילים היא נשים וגברים. מעבר לכך, אותן מילים מופיעות גם בפסוקים 10-8. האם רק בעלים יכולים להניף ידיים בשעת התפילה ללא כעס וויכוח (פסוק 8)? האם רק נשים נשואות צריכות להיות לבושות בצניעות, לעשות מעשים טובים, ולסגוד לאלוהים (פסוקים 10-9)? כמובן שלא. פסוקים 10-8 מתייחסים בברור לגברים ונשים באופן כללי, לא רק לבעלים ונשותיהם. אין שום סיבה שתוביל אותנו לחשוב שההקשר בפסוקים 14-11 השתנה וכעת מדובר דווקא בבעלים ונשותיהם ולא בגברים ונשים באופן כללי.
טיעון רווח נוסף לתמיכה ביכולתן של נשים לשמש בתפקיד רועה הקהילה נשען על תיאורן של מרים, דבורה, חולדה, פריסקילה, פיבי ואחרות. נשים שהיו בעמדת מנהיגות בכתובים. אבל טיעון זה אינו עומד במבחן שכן הוא מתעלם מכמה עובדות משמעותיות. דבורה, הייתה האישה היחידה ששימשה כשופטת בין 13 שופטים (גברים). חולדה,הייתה הנביאה היחידה בין עשרות נביאים שמוזכרים בכתובים. הקשר היחיד של מרים למנהיגות נבע מעצם היותה אחותם של משה ואהרון. הנשים הבולטות בתקופת המלכים היו עתליה ואיזבל – נשים שממש לא יכולות לשמש דוגמה לנשים כמנהיגות רוחניות.
במעשי השליחים י"ח, פריסקילה ועקילס מוצגים כמשרתים נאמנים של המשיח. שמה של פריסקילה מוזכר ראשון, כרמז אולי לכך שמקומה בשירות הקהילה עלה בערכו על זה של בעלה. פריסקילה ועקילס הזמינו את אפולוס לביתם ושניהם לימדו אותו והסבירו לו את דבר אלוהים (פס' 26). האם לפי הכתובים פריסקילה שימשה בתפקיד של רועה קהילה, לימדה בפומבי או הפכה למנהיג הרוחני של קהילה כלשהי? לא. ככל הידוע לנו, פריסקילה לא היתה מעורבת בשירות כלשהו שעומד בניגוד לנאמר בראשונה לטימותיאוס ב' 14-11.
באגרת אל הרומים ט"ז 1, פיבי מוזכרת כ"שמשית" בקהילה, אך זו לא בהכרח הוכחה לכך שהיתה מורה או לימדה בקהילה. מנהיג בקהילה צריך "לדעת ללמד" (הראשונה לטימותיאוס ג' 13-1; טיטוס א' 9-6), אך זו לא דרישה אותה אנחנו מוצאים ביחס לשמש. זקנים, רועי קהילה ושמשים מתוארים כמי שהם בעלים ל"אישה אחת", ולהם "בנים מאמינים" וכמי שנחשבים ל"איש שאין בו דופי". בשני הקטעים האמורים, ההתייחסות לזקנים, לרועה הקהילה ולשמשים היא בלשון זכר.
המבנה של פסוקים 14-11 באגרת הראשונה לטימותיאוס ב' מאוד ברור. פסוק 13 פותח במילה "כי" וממשיך ומספק את "הסיבה" לדבריו של שאול בפסוקים 12-11. מדוע אישה אינה יכולה ללמד או להיות בעלת סמכות שעולה על זו של הגבר? כי אדם נברא קודם ורק לאחר מכן חווה. אדם לא היה זה שנפל בפיתוי, אלא חווה. זו הסיבה. אלוהים ברא קודם את אדם ואחר כך את חווה "כעזר" לאדם. לסדר שקבע אלוהים בבריאה יש יישום אוניברסלי במסגרת המשפחה (אל האפסים ה' 33-22) והקהילה. העובדה שחווה נפלה בפיתוי מהווה סיבה נוספת לכך שאישה לא יכולה לשרת בתפקיד רועה הקהילה או להיות בעלת סמכות רוחנית שעולה על זו של הגבר. יש גם מי שמאמינים שנשים אינן יכולות ללמד בקהילה מכיוון שהן נופלות בפיתוי בקלות. אבל אם נשים נוטות להתפתות בקלות, מדוע מותר להן ללמד ילדים (שגם מתפתים בקלות) או נשים אחרות (שכנראה גם הן מתפתות בקלות)? זה לא מה שטוענים הכתובים. לנשים אסור ללמד או ליטול לידיהן סמכות רוחנית שעולה על זו של הגבר פשוט מכיוון שחווה נפלה בפיתוי. כתוצאה מכך, אלוהים העניק לגבר את הסמכות הרוחנית ללימוד בקהילה.
נשים מצטיינות במתנות האירוח, רחמים, לימוד ועזרה. חלק ניכר משירות הקהילה תלוי בנשים. על נשים בקהילה לא נאסר להתפלל בציבור או להתנבא (הראשונה אל הקורינתים י"א 5), אלא רק ליטול סמכות רוחנית שעולה על זו של הגבר. הכתובים אינם אוסרים על האישה להשתמש במתנות רוח הקודש (הראשונה אל הקורינתים י"ב). נשים וגברים גם יחד נקראים לשרת אחרים, להשתמש במתנות רוח הקודש (אל הגלטים ה' 23-22) ולבשר את הבשורה לאובדים (מתי כ"ל 20-18; מעשי השליחים א' 8; הראשונה לפטרוס ג' 15).
אלוהים קבע שרק גברים יהיו בעמדה של סמכות רוחנית בקהילה, לא מכיוון שהם נחשבים למורים טובים יותר, או שנשים נחותות או פחות אינטליגנטיות מהם (שזה בהחלט לא נכון). הסיבה הפשוטה היא שאלוהים פשוט תכנן שכך הקהילה תתפקד. על הגברים להיות דוגמה למנהיגות רוחנית – במילים ובמעשים. על הנשים למלא תפקידים שהם פחות סמכותיים. יש לעודד את הנשים ללמד נשים אחרות (טיטוס ב' 5-3). הכתובים גם אינם אוסרים על נשים ללמד ילדים. הפעילות היחידה שנאסרת על האישה היא ללמד גברים או ליטול לידיה סמכות רוחנית שעולה על זו של הגבר. באופן הגיוני איסור זה כולל גם נשים שמשרתות בתפקיד של רועה קהילה. איסור זה אינו אומר בשום פנים ואופן שהאישה חשובה פחות מהגבר, אלא רק מדריך את הנשים לשירות שיעמוד בקו אחד עם המתנות שאלוהים חנן אותן בהן.
English
מותר לנשים ללמד בקהילה או לשמש בתפקיד רועה הקהילה? מה אומרים הכתובים על נשים בשליחות הבשורה?
